אי-שם בהיסטוריה, במקום ובזמן שטרם הצלחתי לאתר, מישהו חשב על הרעיון המחוכם להעביר מידע ממחשב למכשיר אחר באמצעות הבהובים על המסך. ההבדל בעוצמת האור בין ריבוע שחור לריבוע לבן על גבי המסך יכול להיקלט בקלות באמצעים גסים יחסית, והמחשב יכול בקלות לתזמן ולצייר את הריבועים הללו כדי לייצג ביטים או סיגנלים אחרים.
השיטה הזו הופעלה בהצלחה לא פעם, אך יש לה כמה מגבלות בולטות. קודם כל, היא איטית להחריד: קצב הרענון של מסך טיפוסי כיום הוא 60Hz, מה שמגביל אותנו – במקרה הכי אופטימי! – ל-7.5 בייטים בשניה, וזה לפני שדיברנו על מחשבים שמחליטים פתאום לבצע איזו משימה "כבדה" אחרת ולחרב את התזמון. כמו כן, בגלל שוני בבהירות בין מסכים שונים ובסביבות עבודה שונות, האמינות של זיהוי הביטים עלולה להיפגע וזה מחייב התייחסות.
במקום לשחזר אחד מהפרוטוקולים הקיימים, על חולשותיו, ולהסתפק בו, החלטתי ליצור פרוטוקול חדש שישלב את היתרונות של אלה הקיימים ויהיה מהיר, אמין ופרקטי לא פחות.
