אפילו כיום, כשכל חברת שבבים דוחפת לשוק לוחות פיתוח זולים, הקיטים מבוססי ה-PSoC 4 של חברת Cypress הם יוצאי דופן בזכות מחירם המגוחך: 4 דולר בלבד. הקונה הישראלי הטיפוסי יצטרך להוסיף לכך דמי משלוח משמעותיים, אך אם תהיו מוכנים לספוג אותם, או שתגלו קומבינה אחרת להשיג את הלוח, הנה מה שמצפה לכם.
אחרי שעברנו איכשהו את תלאות ההתקנה וההגדרות הראשוניות והצלחנו להבהב בלד, הגיע הזמן לעשות משהו שימושי עם ה-PIC12F675: בואו נבנה "מנעול אלקטרוני" עם קוד סודי, ונלמד על הדרך איך מבצעים קלט ופלט בסיסיים עם הג'וק שלנו.
אי-שם בהיסטוריה, במקום ובזמן שטרם הצלחתי לאתר, מישהו חשב על הרעיון המחוכם להעביר מידע ממחשב למכשיר אחר באמצעות הבהובים על המסך. ההבדל בעוצמת האור בין ריבוע שחור לריבוע לבן על גבי המסך יכול להיקלט בקלות באמצעים גסים יחסית, והמחשב יכול בקלות לתזמן ולצייר את הריבועים הללו כדי לייצג ביטים או סיגנלים אחרים.
השיטה הזו הופעלה בהצלחה לא פעם, אך יש לה כמה מגבלות בולטות. קודם כל, היא איטית להחריד: קצב הרענון של מסך טיפוסי כיום הוא 60Hz, מה שמגביל אותנו – במקרה הכי אופטימי! – ל-7.5 בייטים בשניה, וזה לפני שדיברנו על מחשבים שמחליטים פתאום לבצע איזו משימה "כבדה" אחרת ולחרב את התזמון. כמו כן, בגלל שוני בבהירות בין מסכים שונים ובסביבות עבודה שונות, האמינות של זיהוי הביטים עלולה להיפגע וזה מחייב התייחסות.
במקום לשחזר אחד מהפרוטוקולים הקיימים, על חולשותיו, ולהסתפק בו, החלטתי ליצור פרוטוקול חדש שישלב את היתרונות של אלה הקיימים ויהיה מהיר, אמין ופרקטי לא פחות.
אחרי שראינו כיצד להכין את הקוד עבור פרויקט ה-Blink בסביבת הפיתוח MPLAB X, הגיע הזמן להכין את החומרה ולהעלות את הקוד למיקרו-בקר.
כפי שציינתי בפוסט הקודם בסדרה, פרויקט ה-Blink הראשון ל-PIC12F675 מפוצל לשני פוסטים מכיוון שמעורבים בעניין הרבה תמונות והסברים, ואני לא רוצה לדלג על שום שלב. בפוסט ראשון זה אציג את צד הקוד – כל מה שקורה בסביבת הפיתוח MPLAB X עד לרגע שבו נהיה מוכנים להעלות את הקוד המקומפל למיקרו-בקר. בפוסט הבא נדבר על צד החומרה ונראה כיצד הפרויקט עובד בפועל.
כמו תמיד בחיים, ברגע שהחלטתי להתעמק ב-ATtiny85, הנסיבות המשתנות משכו אותי לכיוונים נוספים. סדרת פוסטים חדשה זו תוקדש להיכרות עם מיקרו-בקר נוסף, הפעם ממשפחת PIC של חברת Microchip – אחת השחקניות הוותיקות, הגדולות והמוכרות בשוק. לעתים קרובות שומעים שהטכנולוגיה והארכיטקטורה של PIC הן מיושנות, או פחות נוחות משל מיקרו-בקרים מודרניים יותר, אך הפיקים – גם אלה הקטנים והפשוטים – עדיין נפוצים מאד, זולים ושימושיים, ותמיד טוב לשמור על אופציות פתוחות.
בפוסט זה אדבר על הכלים והרכיבים שבהם אשתמש, ואתחיל במיקרו-בקר עצמו…
זוכרים את 4Probot, רובוט ההדגמה והניסוי שנבנה בשיתוף עם אתר 4project.co.il? העבודה עליו הוקפאה לזמן ממושך בגלל עניינים אחרים, אך הפרויקט לא בוטל. כעת, אחרי ניעור של שכבות האבק שהצטברו, הרובוט חוזר ובגדול – עם ג'ויסטיק אלחוטי לשליטה מרחוק!
מכיוון שמדובר בהתפתחות מורכבת, אפצל אותה לשני פוסטים. כאן אדבר על הצד של השלט בלבד, ובפוסט הבא על צד הרובוט.
ילדים לומדים מהר. אחרי שהכנתי את חיישן הרברס למשאית הצעצוע, הרעיון של תוספות אלקטרוניות תוצרת בית לצעצועים הפך מבחינתם למובן מאליו – וכעת התבקשתי להוסיף אורות מהבהבים לאחת מהכבאיות הרבות שבאוסף.
התגובה הנכונה היא אולי "תעשו את זה בעצמכם", אך מכיוון שמעורבות בעניין הלחמות, וממילא רציתי לעשות משהו ראשוני עם מיקרו-בקר PIC, ניצלתי את ההזדמנות – והרי לפניכם התהליך והתוצאות.
בעבר אמרתי שלוחות תואמי ארדואינו הם טובים פחות או יותר כמו המקוריים. לאחרונה, ההמלצה הזו מתבררת כיותר ויותר בעייתית. זה התחיל עם חיקויי הנאנו מ-buyincoins.com שמייצב המתח שלהם נשרף לכמה חבר'ה, המשיך עם הארדואינו Uno הזול-עד-כדי-חשד שכלל, כך הסתבר, מיקרו-בקר מדגם ATmega8 במקום ATmega328, ועכשיו יש לנו "תכשיט" חדש – לוח Pro Mini זול מאד שאצל חלק מהאנשים פשוט לא עובד. את הדגם הזה קל לזהות (ראו בתמונה), וכשראיתי לוח חשוד באיביי ב-2.5 דולר בלבד החלטתי להסתכן ולקנות אותו. אם הוא יעבוד, הרווחתי; אם לא, יהיה לי אתגר לנסות להבין מה לא בסדר – וגם סביר להניח שאקבל החזר. הוא לא עבד… אז הנה לכם פתרון התעלומה.
כאשר מתכנתים מיקרו-בקרים פשוטים, שגודל זיכרון ה-RAM שלהם נמדד בקילובייטים ספורים, הקצאה דינמית (תפיסה ושחרור של קטעי זיכרון בזמן ריצה) היא טכניקה בעייתית עם תועלת מפוקפקת. בפוסט זה אסביר בהרחבה למה.