מודינג של מחשבים הוא תחום שמעולם לא משך אותי, אבל איזה מייקר יכול לעמוד בפיתוי ולא לנסות להתממשק עם מאווררים שכוללים לדים Addressable? הנה מיפוי הפינים והדברים האחרים שצריך לדעת כדי לעשות זאת, כולל בונוס – איך יוצרים ספקטרום "טבעי" בעזרת RGB.
אי-שם בשטח, רחוק מכל מחשב, יושב התקן אלקטרוני ומוציא פלט דרך UART לדיבוג. אנחנו רוצים לשמור את הפלט הזה, ולהעביר אותו בהמשך במרוכז לניתוח במחשב. הנה דרך נוחה לעשות זאת – אם שמים לב לפרטים הקטנים.
זה חייב להיות כחול ולבן, זה חייב להיות מעולם המייקינג, וכמיטב המסורת – זה חייב להיעשות ברגע האחרון, כלומר בלחץ זמן, עם רכיבים וחלקים שכבר יש בהישג יד כי אין זמן להזמין חדשים. אז קבלו אותו – רוטור אורות מסתובב, על בסיס "מטאור לדים" סיני.
לפעמים, מה שהופך חידה לקשה במידה בלתי צפויה זה רק הציפיות השגויות שלנו בנוגע לפתרון. הנה דוגמה מהחיים.
בפוסט הקודם, התכנון התיאורטי שלי פספס נקודה אחת חשובה מאד. הגישה שאבחר לפתרון שלה תגרור השלכות מהותיות גם על החומרה במעגל כולו וגם על התוכנה שלו.
מה עושים עם נגד שאין לו התנגדות, איך יכול להיות שהוא מוגבל בזרם, ומה לכל הרוחות זה אומר כשהדיוק שלו הוא "פלוס/מינוס 5%"?
כן, אני יודע שאנחנו ב-2023 ושאפילו בלוג באינטרנט נחשב מדיום עתיק, אבל החלטתי בכל זאת להוציא לאור ספר – עם מיטב הפוסטים והחומרים שראיתם, ובמיוחד אלה שלא ראיתם, לאורך 12 שנות קיומו של "הבייט הלבן". הנה כל הסיבות לכך שאתם ממש תרצו לקנות את הספר הזה… [עדכון: זו הייתה מתיחה לאחד באפריל, תודה על ההתעניינות 🙂 ]
לפני חודשיים תכננתי מודול חיישן קירבה, שנועד להחליף מוצר מדף שאוזל מהשוק. מהר מאוד הבנתי שאפשר ליצור מודול עוד יותר מתקדם ומשוכלל – חיישן ניתן לכיוונון, שאת הפרמטרים שלו מגדירים וקוראים בשלט רחוק! בפוסט זה אציג את הקונספט ובדיקות מקדימות.
אביזר לתחפושת שנבנה ברגע האחרון בעזרת הדפסה בתלת-ממד, מיקרו-בקר, אלקטרוניקה פשוטה ולוח PCB אוניברסלי מסוג יוצא דופן.
עורכי מעגלים וותיקים יעקמו בוודאי את הפרצוף, אבל בעולם שבו תלמידים משתמשים בבינות מלאכותיות כדי להכין עבודות לבין הספר, והמורים תיכף יעשו אותו הדבר כדי לבדוק אותן, מותר לנו להעיף מבט בתוכנה שמסדרת לבדה את המוליכים על ה-PCB שלנו. בואו נראה איך זה עובד, מה זה נותן ומה לא.
