אי אפשר לאסוף ג'אנק לנצח בטענה ש"בטח יהיה לזה שימוש פעם" – פה ושם צריך לשבת ובאמת לעשות משהו כדי להצדיק את כל המגירות והארגזים המלאים. כך נולדה מפלצת הכלאיים שאני מכנה בשם "מנורת השאריות"…

מאסימו באנזי, דויד קורטייס והאתר arduino.cc הם, מבחינת רוב המייקרים, כמעט שמות נרדפים לארדואינו עצמו. אך אם תציצו לרגע באתר arduino.org תגלו סיפור קצת שונה – וזו אינה מתיחה, אלא עסק רציני מאד שעשוי להשפיע בצורה מהותית על עתיד הארדואינו וכל מה שקשור אליו.
לאחרונה, בעקבות דיון בנושא מיקרו-בקרים מזויפים באחד הפורומים בחו"ל, קראתי מעט על הנושא וגיליתי דברים שאולי יעניינו כל מייקר שקונה רכיבים בזול באיביי, עליאקספרס וכדומה.
ככל שמיקרו-בקרים ולוחות פיתוח הולכים ונעשים זולים וחזקים יותר, כך גוברת הנטיה – גם ברמת החובבים וגם מעבר לה – להתמודד עם אתגרי פיתוח שונים, אפילו בסיסיים, על ידי הקצאה של עוד ועוד כוח מיחשוב גולמי. לפעמים זה פתרון הגיוני ונוח, במיוחד אם הדרישות מהמערכת בכללותה הן צנועות יחסית; אבל אם אנחנו רוצים ליצור משהו מדהים באמת, מוטב ללמוד מהמאסטרים של הדור הקודם – למשל, האנשים שהפכו מערכת עם מעבד עלוב של 1.2MHz ו-128 בייטים בלבד של RAM לאחת מקונסולות המשחקים הביתיות המצליחות בהיסטוריה. להמשיך לקרוא המירוץ נגד הקרניים: ללמוד מזקני השבט
אם הגעתם לעולם האלקטרוניקה דרך ארדואינו, ויצא לכם לבנות מעגל עם לחצן, סביר להניח שמימשתם (או העתקתם) את שיטת ה-debounce שמוצגת באתר הרשמי: מסתכלים על הקלט מהלחצן, ואם הוא שונה ממה שהיה קודם, מחכים כמה אלפיות השניה ואז בודקים שוב כדי לוודא שמדובר בלחיצה (או שחרור) אמתית. סביר להניח גם שזה עבד בסופו של דבר. אבל הנה שאלה שאולי לא חשבתם עליה: כמה פעמים, אם בכלל, קרה שבדיקת הווידוא הזו נכשלה?
לא האתר לגיוס מימון המונים, אלא פרויקט יוצא דופן (מבחינתי) שהכנתי לתחרות פרויקטים של האתר ICstation.com: מערכת בשני חלקים, שמודדת – ובשאיפה גם עוזרת לשפר – את מהירות התנועה ומהירות התגובה בעבודה מול שק איגרוף. הנה סרטון עם הדגמה של המערכת בשטח, ולאחר מכן ההסברים.
באתר הקורסים המקוונים edX.org רץ כעת קורס של אוניברסיטת ברקלי, שעוסק באלקטרוניקה בסיסית, רכיבים, מעגלים שימושיים וכדומה. בהתחלה הרגשתי שהקורס בסיסי מדי, אבל מהר מאד העניינים התקדמו והסתבר שזהו מקור לימוד מעולה למתחילים. החומר מעשי ושימושי, ההסברים ברורים בלי להיות טכניים מדי, והכל כמובן בחינם (אלא אם תרצו תעודה רשמית בסיום).
צילום מסך של דף הקורס הראשי ב-edx.org
הקורס התחיל ב-20 בינואר והתאריך האחרון להגשת העבודות הוא תחילת מאי, זאת אומרת שעוד יש לכם זמן להיכנס לעניינים. גם אם זה לא מסתדר, סביר להניח שהקורס יחזור בעתיד – אז שווה לחכות. אין לי שום אינטרס אישי בהמלצה הזו, פשוט מדובר בקורס מצוין לחובבים. שימו לב, יש רשימת רכיבים שצריך להשיג כדי לבנות את המעגלים, כולל לוח MSP430G2 Launchpad של TI, אבל לרובנו יש ממילא רכיבים כאלה או דומים בהישג יד, ועם קצת יצירתיות אפשר להתגמש ולהסתדר. בהצלחה!
כאשר אנו בונים מערכת שניזונה ישירות מסוללה, כדאי מאד לדעת מה המתח שהמיקרו-בקר מקבל ממנה בפועל. כך נוכל להזהיר את המשתמש כשהסוללה עומדת להתרוקן, ולהתאים את אופן הפעולה של המערכת עצמה למצב הבעייתי – למשל לכבות מערכות משנה לא חיוניות, להיכנס למצבי שינה לזמן ממושך ועוד. אבל איך מזהים את המתח?