בפוסט האחרון בסדרה התבלבלתי בכותרת, ונתתי לו את המספר 2 אף על פי שהקודם היה 0. כדי לתקן את השיבוש וגם כדי לעשות קצת סדר בעניינים, הנה פוסט מס' 1 – בו אציג בצורה מסודרת סביבת פיתוח חלופית למיקרו-בקרים ממשפחת STM8, ואת תהליך העבודה המפורט ליצירת פרויקט Blink. אם אתם רוצים להתנסות עם המיקרו-בקרים האלה, זה בהחלט המקום להתחיל!
הלו אסתי #2: הבלינק הקשה מכולם
בפרק הקודם התלוננתי על חוסר נוחות בהתקנת שרשרת הכלים עבור לוחות STM8S הזולים שמצאתי באיביי (מאז השגתי, אגב, מספר לוחות זולים עוד יותר עם מיקרו-בקר מדגם STM8S103F3P6, שיש לו יותר EEPROM). אז מה אתם חושבים, העניינים נעשו פשוטים יותר כשניגשתי לכתוב ולהעלות את קוד ה-Blink?
מה בתוכנית, אפריל 2015
רשימה קצרה של הדברים שאני מתכנן עבור הבלוג וערוץ היוטיוב שלי לעתיד הנראה לעין.
Making Embedded Systems: סקירה וביקורת ספר
הכריכה האחורית מספרת שזהו מדריך קריא, אשר ילמד אותנו את הטכניקות ושיטות העבודה הדרושות לבניית מערכות מבוססות מיקרו-בקרים בעולם האמתי. רוב הביקורות באמאזון וכדומה חיוביות מאד. מה תלמדו ממנו בפועל, והאם זה מצדיק מחיר של כ-27 דולר?
קלט מלחצנים רבים עם Charlieplexing
כמה פיני IO צריך בשביל לקרוא לחצן יחיד? ארבעה לחצנים? מאה? ככל שמספר הלחצנים עולה, כך עולה גם המורכבות של הפתרונות האפשריים, וכן הפשרות והמחיר במשאבים שאנחנו צריכים לשלם עבור כל פתרון. כפי שאציג בפוסט זה, במערכות שבהן מספר פיני ה-IO הוא שיקול חשוב, שיטת ה-Charlieplexing יכולה להוות פתרון מעניין.
מנורת שאריות
אי אפשר לאסוף ג'אנק לנצח בטענה ש"בטח יהיה לזה שימוש פעם" – פה ושם צריך לשבת ובאמת לעשות משהו כדי להצדיק את כל המגירות והארגזים המלאים. כך נולדה מפלצת הכלאיים שאני מכנה בשם "מנורת השאריות"…
משהו רקוב בממלכת ארדואינו
מאסימו באנזי, דויד קורטייס והאתר arduino.cc הם, מבחינת רוב המייקרים, כמעט שמות נרדפים לארדואינו עצמו. אך אם תציצו לרגע באתר arduino.org תגלו סיפור קצת שונה – וזו אינה מתיחה, אלא עסק רציני מאד שעשוי להשפיע בצורה מהותית על עתיד הארדואינו וכל מה שקשור אליו.
סוד הג'וקים הזולים
לאחרונה, בעקבות דיון בנושא מיקרו-בקרים מזויפים באחד הפורומים בחו"ל, קראתי מעט על הנושא וגיליתי דברים שאולי יעניינו כל מייקר שקונה רכיבים בזול באיביי, עליאקספרס וכדומה.
המירוץ נגד הקרניים: ללמוד מזקני השבט
ככל שמיקרו-בקרים ולוחות פיתוח הולכים ונעשים זולים וחזקים יותר, כך גוברת הנטיה – גם ברמת החובבים וגם מעבר לה – להתמודד עם אתגרי פיתוח שונים, אפילו בסיסיים, על ידי הקצאה של עוד ועוד כוח מיחשוב גולמי. לפעמים זה פתרון הגיוני ונוח, במיוחד אם הדרישות מהמערכת בכללותה הן צנועות יחסית; אבל אם אנחנו רוצים ליצור משהו מדהים באמת, מוטב ללמוד מהמאסטרים של הדור הקודם – למשל, האנשים שהפכו מערכת עם מעבד עלוב של 1.2MHz ו-128 בייטים בלבד של RAM לאחת מקונסולות המשחקים הביתיות המצליחות בהיסטוריה. להמשיך לקרוא המירוץ נגד הקרניים: ללמוד מזקני השבט
בדיל נטול עופרת: התרשמות ראשונה
רשמים ומחשבות בעקבות ניסיון ראשון לעבוד עם בדיל נטול עופרת: האם הוא באמת נורא כמו שסיפרו לנו?
