ה-HC-SR04 הוא חיישן מרחק זול, נפוץ ופשוט להפעלה שמככב באינספור יצירות של מייקרים חובבים, החל מפרויקטי למידה בסיסיים לארדואינו ועד לכלי רכב אוטונומיים. בפוסט זה נחקור את המודול לעומק, ונבין – באמצעות מדידות, תצפיות ובחינה מקרוב של הרכיבים – כיצד בדיוק הוא מבצע את תפקידו.
סריאל דרך RF Link Kit: יש מצב?
תקשורת טורית, כמו זו של הארדואינו עם המחשב, היא נוחה ושימושית, ואם מצליחים לממש אותה בצורה אלחוטית זה עוד יותר שימושי. בפוסט זה אתאר את המגבלות העקרוניות והטכניות על מימוש אלחוטי של הסריאל דרך מודולי הרדיו הפשוטים והזולים (RF Link Kit) – כהקדמה לניסיון לבצע זאת בפועל.
חכו רגע עם הקריאה האנלוגית
קריאה של מתח חשמלי מפוטנציומטר באמצעות הפקודה analogRead היא אחד הפרויקטים הראשונים והבסיסיים ביותר למתחילים בארדואינו, אך מתחת למכסה המנוע של ההמרה מאנלוגי לדיגיטלי – בארדואינו ובמיקרו-בקרים באופן כללי – מסתתר מוקש קטן שאם לא תיזהרו, יעשה לכם צרות גדולות.
המחיר של הנקודה
כידוע, שימוש במשתנים בעלי נקודה עשרונית (floating-point) אינו מומלץ במיקרו-בקרים טיפוסיים, מכיוון שכל פעולה שנעשית איתם גוזלת זמן רב בהרבה מפעולה מקבילה על מספרים שלמים (integer) . מה שקצת פחות ידוע הוא שיש לעבודה איתם גם מחיר כבד בדרישות הזיכרון. הנה דוגמה מעשית קטנה.
חיקוי ושפצור ה-2262/72: שידור
בפוסט זה אסביר איך יצרתי, באמצעות ארדואינו, שידור תואם לפרוטוקול של PT2262, ואציג את הבדיקות שביצעתי עם המערכת הזו כדי לבחון אספקטים מסוימים בהתקפת OpenSesame החדשה של ההאקר סמי קמקר.
חיקוי ושפצור ה-2262/72: מבוא
לפני חודש ומשהו דיברתי על צמד הג'וקים PT2262 ו-PT2272, שיכולים להוות בסיס אמין וזול למערכת תקשורת אלחוטית חד-סטרית מינימלית. בפוסט זה נדבר על האפשרות לחקות את אופן הפעולה שלהם באמצעות מיקרו-בקרים – ונפתח בשאלה המתבקשת: בשביל מה?
ריתוך פלסטיק בסיבוב #3: תיקון שבועות
מנוף הצעצוע החשמלי של הילדים היה במצב לא טוב: הצידוד שלו הפסיק לעבוד, וחלק קטן-אבל-חשוב נשבר באחד ממקטעי הצריח (ככה, מסתבר, נקראת ה"רגל" של מנופי עגורן כאלה). בדיקה יסודית של הנזק העלתה פתרון מעשי אחד בלבד – טכניקת ריתוך הפלסטיק בסיבוב.
סקירה וביקורת ספר: 10PRINT
במקביל לסדרת הספרים Platform Studies, בה מציגים פלטפורמות מחשוב קלאסיות בהקשרים רחבים, סדרת Software Studies של MIT מתיימרת להציג את הקוד עצמו – מה שמתכנתים/ות יוצרים – בהקשרים היסטוריים, תרבותיים, כלכליים ועוד. הספר שאסקור כאן, מסדרה זו, הולך לקיצוניות גדולה עוד יותר ומתבונן בשורת קוד אחת ויחידה: תוכנת BASIC זעירה שמציירת מעין מבוך אינסופי על מסך הקומודור 64 . האם אפשר לומר על תוכנה שכזו מספיק דברים מעניינים בשביל למלא ספר שלם?
Programmer Not Responding
זהו סיפור של תעלומה ומסתורין, בו חקירה מקיפה ועקשנית מצליחה לחשוף כנגד כל הסיכויים את האמת מאחורי הבלתי-אפשרי לכאורה, ולהחזיר לחיים מקרה אבוד. או, במילים פשוטות יותר, איך תיקנתי לוח ארדואינו מקולקל.
ארדואינו, תראה מה עשית!
בניגוד למה שנהוג לפעמים לחשוב (ומה שחשבתי בעצמי עד לא מזמן), ארדואינו הוא לא שער לעולם ה-Embedded אלא עולם בפני עצמו. מה מאפיין את העולם הזה, ואיזו מטרה בעצם הוא משרת?