הסיפור המדהים (באמת) של אחת התקלות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של החלל, ומה אפילו מייקרים כמונו יכולים ללמוד ממנו היום.
טרנזיסטור אחד למשול בם ולקשרם
פרט אחד קטן ברכיב אלקטרוני ופספוס אחד קטן בבדיקות המקדימות כמעט הרסו לי פרויקט דחוף ללקוח. הנה הפרטים על הפרויקט, התקלה והאופן בו פתרתי אותה.
0.000011574Hz, חלק שני
פחות מ-150 מחזורי שעון מאז הפוסט הקודם בנושא: הנה הפרטים על השלמת פרויקט "גלאי השבת", המערכת מבוססת המיקרו-בקר האיטית ביותר בעולם שעוד יש לה איזשהו שימוש…
זבל סיני זול 2: ההפתעה
מוצרים סיניים זולים הם עדיין זבל, אבל לפעמים בדרכים קצת יותר עקלקלות ממה שנדמה במבט ראשון. הנה הסיפור המפתיע – מבחינתי, לפחות – של ספק הכוח השולחני שלי.
פרנקנשטיינדואינו 3.3V
גם למי שכבר עובד עם מיקרו-בקרים "נטו", הארדואינו הוא עדיין כלי נוח לבדיקות ולמשימות קטנות וזריזות, כגון בדיקת תקינות של רכיבים ומודולים. אבל מה עושים כשהרכיבים האלה מיועדים לעבודה במתח של 3.3V?
אז מה נסגר, PIC או AVR?
נבואות הזעם על מותה הקרוב של ארכיטקטורת AVR התבדו, והשאלה עתיקת היומין – מה עדיף, PIC או AVR – חזרה להיות רלוונטית. האם התשובה השתנתה לאור ההתפתחויות האחרונות?
תקשורת UART: שלושה (ויותר) במחיר אחד
ספריית SoftwareSerial הכושלת מוכרת לכל משתמש ארדואינו שהיה צריך אי-פעם לעבוד בתקשורת UART מול שני רכיבים (או מול רכיב ומחשב). לעתים קרובות, מצב כזה מחייב בסופו של דבר מעבר למיקרו-בקר גדול ויקר בהרבה, שתומך ביותר מ-UART אחד בחומרה; אבל בתנאים מסוימים, מיקרו-בקרים חדשים ממשפחת PIC מציעים פתרון אחר, מתוחכם ואלגנטי.
פיקאדום, יומן פרויקט: חלק א'
כשהצטברו אצלי מספיק רעיונות לפרויקטים שצריכים משדרי תת-אדום מינימליסטיים, החלטתי לייצר מודול קטן שישרת את כולם, ולתעד את התהליך בצורה מסודרת כדי להסיק מסקנות לגבי היתכנות ועלויות של פיתוחים עתידיים גדולים יותר. הנה לפניכם הפרק הראשון, שעוסק בעיקר בנושא החביב על כולם – כסף.
איך ליצור מזהה ייחודי ייחודי
באחד הפרויקטים שאני עובד עליהם לאחרונה, המיקרו-בקר התבקש ליצור לעצמו מספר זיהוי ייחודי לפי פקודה, ברמת אקראיות גבוהה מספיק כדי שמספרים "כפולים" יהיו נדירים גם במערכת שכוללת הרבה מיקרו-בקרים כאלה. מאיפה משיגים ביטים אקראיים כדי "להתניע" את מחולל המספרים הפסודו-אקראיים, ומה עושים כשהמחולל עצמו נותן לנו מעט מדי אפשרויות?
פרויקט: טאפפשששש!
פרויקט קטן ונוסטלגי זה מחזיר אותנו אל סרטי הקונג-פו המביכים של שנות השבעים והשמונים, שבהם כל מכה – למעשה, כל תנועה מהירה של הלוחם – השמיעה רעש צליפה אדיר. טאפפשששש!