בין פריטי הפסולת האלקטרונית שמוצאים את דרכם לרחוב (כן, יש עוד אנשים טובים 🙂 ), הנפוצים ביותר כיום הם טלוויזיות CRT ומדפסות. עם הטלוויזיות אין כל כך למייקר הממוצע מה לעשות, אבל המדפסות הן כבר סיפור אחר. בואו נראה איך מפענחים, מנצילים ומפעילים אחד מהרכיבים השימושיים שאפשר למצוא בתוכן – המפסק האופטי.
באג שקרה לי לא מזמן (ועוד בפרויקט חשוב!) חזר והדגיש את החשיבות של היכרות מעמיקה עם כלל המרכיבים של המערכת – כולל מוצרי מדף שיושבים מחוץ למיקרו-בקר.
פוסט מבוא על אחד ממנגנוני התוכנה הבסיסיים והשימושיים ביותר בעבודה עם מיקרו-בקרים: הבאפר (Buffer).
כמעט כל סביבת פיתוח מודרנית למיקרו-בקרים מציעה כלים וממשקים גרפיים להגדרת תצורה של החומרה. מה היתרונות והחסרונות של הכלים האלה לעומת הגדרה ידנית?
"בית-ספר לממציאים", ספר ישראלי לא רגיל משנת 1965, מתאר את עלילות האב הרוחני של המייקרים המודרניים: פּוּטי שוּפטן, בן שתים-עשרה בדיוני(?), שפותר בעיות יומיומיות – שלו ושל אחרים – בדרכים מקוריות, כשהוא נעזר בעקרונות פיזיקליים ומתמטיים בסיסיים ולא מעט האקינג יצירתי.
פעם אנשים היו מתלוננים על רכיבים שאין להם גרסת DIP לעבודה עם מטריצות. כיום, יותר ויותר רכיבים לא קיימים אפילו בגרסת SMD כלשהי עם רגליים. איך, אם בכלל, אפשר להתמודד עם רכיבים כאלה באמצעים ביתיים? הנה דו"ח על הניסיון הראשון שלי להלחים ג'וק במארז QFN.
כשהדרישות מהמערכת דוחקות אותנו ממש לפינה, אפשר לפעמים לסחוט עוד כמה מחזורי שעון אפילו מדבר בסיסי כמו פקודת switch בשפת C. ולפעמים אי אפשר. בואו נצלול לעומק שני קומפיילרים כדי לגלות אם, מתי ואיך אופטימיזציה קיצונית שכזו יכולה לעבוד.
מסכי Nextion לממשקי אדם-מכונה (HMI) חביבים במיוחד על מייקרים, מצד אחד בזכות העלויות הנמוכות יחסית למסכים חכמים אחרים, ומצד שני בזכות קלות היצירה של תצוגות אינטראקטיביות לעומת מסכים פשוטים. משחק וידאו קטן שכתבתי בודק דרך קצת פחות שגרתית לנצל את היכולות של מסכי ה-Nextion הללו.
טריק מעניין במיוחד, שהומצא בשנת 1992 כדי למנוע גליצ'ים בתצוגה של המשחק המפורסם Wolfenstein 3D, עשוי להיות רלוונטי למפתחי תוכנות Embedded אפילו כיום.
על מקרה מעניין בו ניסיתי להכין פרויקט קטן, שידגים איך ארדואינו מגביל אותנו, אבל לא הצלחתי כי ארדואינו הגביל אותי!
