מברגת צעצוע ישנה וטרקטור חווה מנגן תרמו את אבריהם ליצירת משחק חדש ויוצא דופן – אקדח שמשמיע קולות אקראיים של חיות. בפוסט הראשון מבין שניים נדבר על החלקים שמהם ייבנה הפרויקט, ובשני נראה את תוצר הכלאיים החדש ואף נחשוף לראשונה שיר שלא הושמע מעולם. בואו נתחיל…
פרוטוקול תקשורת מינימליסטי, שהומצא לפני כארבעים שנה עבור קורא כרטיסים שכמעט איש אינו זוכר, ממשיך לצוץ גם היום במערכות בקרת כניסה. בפוסט זה נגלה (מאוד בקצרה) את הרקע לפרוטוקול, ונראה איפה אפשר למצוא אותו ואיך קוראים אותו.
בתוכנות העיצוב הכול נקי ומדויק. בעולם האמתי, לעומת זאת, הדברים לא תמיד עובדים כמתוכנן. הנה מספר מקרים לדוגמה מתהליך ההרכבה של המשחק מבוסס-הסרט. אם טרם עשיתם זאת, התחילו בקריאת הפוסט הקודם על המשחק.
סרט מדע בדיוני גרמני משנת 1927 היווה השראה לפרויקט מייקינג בקנה מידה שלא הגעתי אליו בעבר, ושדורש את כל כישורי המייקינג שלי – מתכנות מיקרו-בקרים והלחמות, דרך תכנון PCB וחיווט, ועד להדפסה בתלת ממד ומלאכת יד קלאסית. מטבע הדברים, התיאור שלו יתפרס על פני מספר פוסטים: כאן אתן את הרקע הדרוש כדי להבין את הסרט ואת הרעיון שלי.
טעות בתכנון PCB יכולה לעלות הרבה כסף ולגרום לעיכובים רציניים, אך כשמדובר בלוחות בודדים, לפעמים אפשר להציל את המצב בעזרת קצת כירורגיה עדינה. הנה דוגמה טרייה.
הילדים הולכים וגדלים, וחלק מהצעצועים הישנים כבר לא מעניינים אותם, או התקלקלו והתפרקו מחמת סיניוּת ויושן, או גם וגם. רגע לפני הפח, החלטתי לנסות לתת לצעצועים המרוטים האלה עוד כמה רגעים של חסד וליצור מהחלקים שלהם, בתוספת קצת אלקטרוניקה ומייקינג, דברים חדשים. הנה הראשון שהשלמתי – טרקטור חווה שהוסב לפלטפורמה מופעלת בשלט רחוק אינפרה-אדום… איזה שלא יהיה!
הכיתוב שעל אביזר הרכב הזה, "Super intelligent high LED stop beam", נשמע מבטיח ומרגש. בפועל, האינטליגנציה העילאית שלו מתבטאת בזה שכאשר מחברים אותו לחשמל (12V DC) הוא מאיר, וכשמנתקים אותו הוא לא מאיר. מדהים. אבל עם חופן רכיבים וכמה הלחמות הצלחתי להפוך אותו בכל זאת למשהו קצת יותר מעניין…
אתגר תכנות קטן ישמש לנו קרש קפיצה לדיון על הגדרות, ספציפיות והכללה, ייצוגי מידע ומה לא.
להמשיך לקרוא חמש ושבע (מקרה פרטי)אחרי שנים רבות של ציפייה (ככה זה נראה, לפחות), ארדואינו חזרו קצת לשורשים והוציאו לוח חדש: פשוט, נוח, זול ובלי כל הקשקושים של ה-IoT. לוח זה, שנקרא משום מה Nano Every, שומר פחות או יותר על התצורה הפיזית של ה-Nano הוותיק, אבל במקום ה-ATmega328P הפרהיסטורי הוא כולל מיקרו-בקר מודרני, משוכלל וחזק יותר מאותה משפחה: ה-ATmega4809. הנה סקירה בסיסית של היתרונות והחסרונות של ה-Every – ויש לא מעט!
נכון להיום, מדפסת תלת הממד שלי עובדת בעיקר על דגמים שהילדים מעצבים ב-Tinkercad, אבל גם אני מדפיס לפעמים משהו משלי. הנה כמה דוגמאות שהצטברו מאז הפעם האחרונה שדיברתי על הנושא.
