המיקרו-בקר ATtiny85 הוא אחד השבבים המוכרים והאהובים ביותר בעולם המייקינג, ואפילו יש לזה סיבות טובות. אבל הוא כבר חוגג בר-מצווה, ולאחרונה הופיע דור חדש ומשופר של טיינים, חכמים וחזקים עוד יותר. בואו נכיר אותם.
הכירו את הטיינים החדשים
ארכיון תגיות: תיאוריה
על גודל פונט וסוללה ב-Kindle
האם יש שיטה קצת פחות מובנת-מאליה לחסוך בסוללה של הקינדל ולהאריך את זמן הקריאה בין טעינות? פוסט על קשר פוטנציאלי מעניין בין חוויית השימוש במוצר, התוכנה והחומרה שלו.
Debugging: סקירה וביקורת ספר
באגים הם חלק בלתי נפרד מכל עבודת פיתוח, והם יכולים למרר את חייו של כל מפתח – במיוחד אם הוא לא ניגש לפתרונם בדרך יעילה. הספר Debugging מאת דיויד אגאנס מבטיח להפוך אותנו למדבגים יעילים יותר, בעזרת תשעה כללי זהב. האמנם?
פיתוח מוצרים לחדרי בריחה: עסק משתלם?
בתקופה האחרונה קיבלתי פניות רבות מיזמים שמעוניינים להקים חדרי בריחה, ושמתי לב שמבחינת האלקטרוניקה והתוכנה, רבים מהפרויקטים השונים שלהם יכולים למעשה להתבצע על ידי מודול אחד גנרי ופשוט להפעלה. המודול הזה (למיטב ידיעתי) עדיין לא קיים, אבל אני יכול לייצר אותו ואפילו די בקלות. השאלה שעליה ארחיב בפוסט זה היא: האם פיתוח של מודול כזה, כ"מוצר מדף", יכול להיות משתלם כלכלית למייקר פרטי כמוני?
להגדיל את טווח האינפרה-אדום
מייקרים רבים מנסים לשכפל שידורים של שלט רחוק כזה או אחר, ורבים מתוכם נתקלים בבעיה של טווח שידור קצר מאד. מה גורם לבעיה הזו, וכיצד ניתן לפתור אותה?
במקרה הכי גרוע
נניח שאומרים לכם לפתח מערכת מבוססת ארדואינו, עם האילוץ הבא: בכל שעה של פעילות המערכת, יש סיכוי של אחד למאה שבייט מסוים איפשהו במיקרו-בקר ישתנה פתאום לערך אקראי, או שהלחמה כלשהי תתנתק למשך מספר שניות. האם תסכימו לקבל עבודה כזו? ומה תעשו כדי למנוע, או לפחות למזער, את הנזקים הפוטנציאליים?
שליטה במנועי סרבו מרובים
תזמון של אותות בקרה למספר מנועי סרבו במקביל הוא עסק קצת יותר מסובך ממה שנראה במבט ראשון. איך פתרו את זה (כמעט לגמרי) בארדואינו, ומה צריך לקחת בחשבון אם רוצים ליצור פתרון אוניברסלי באמת?
ארדואינו, תראה מה עשית!
בניגוד למה שנהוג לפעמים לחשוב (ומה שחשבתי בעצמי עד לא מזמן), ארדואינו הוא לא שער לעולם ה-Embedded אלא עולם בפני עצמו. מה מאפיין את העולם הזה, ואיזו מטרה בעצם הוא משרת?
Debounce, לא מה שחשבתם
אם הגעתם לעולם האלקטרוניקה דרך ארדואינו, ויצא לכם לבנות מעגל עם לחצן, סביר להניח שמימשתם (או העתקתם) את שיטת ה-debounce שמוצגת באתר הרשמי: מסתכלים על הקלט מהלחצן, ואם הוא שונה ממה שהיה קודם, מחכים כמה אלפיות השניה ואז בודקים שוב כדי לוודא שמדובר בלחיצה (או שחרור) אמתית. סביר להניח גם שזה עבד בסופו של דבר. אבל הנה שאלה שאולי לא חשבתם עליה: כמה פעמים, אם בכלל, קרה שבדיקת הווידוא הזו נכשלה?