פרויקט אלקטרוניקה קטן שעשיתי עם ובשביל הילדים התגלה כהצלחה גדולה מבחינה לימודית. אז מה בעצם אפשר ללמוד משמונה מפסקים קטנים ותצוגת שבעה-מקטעים אחת גדולה?
לפני זמן-מה קיבלתי מספר מודולי תצוגה של מעליות, ישנים ומשומשים אך עדיין פועלים. הסתבר שגם במעליות הישנות, האלמנט שמציג את הספרות מתוחכם יותר ממה שניתן לחשוב במבט ראשון. הנה הפרטים.
מעל השיש במטבח שלי היה פס לדים ארוך, שפעל פחות או יותר ברציפות תקופה ארוכה. עם הזמן הלדים נחלשו מאד, והתאורה הפכה עלובה ולא אחידה. במקום להחליף את הפס וזהו, החלטתי ליצור מערכת שתדליק את האור אוטומטית כשמישהו מסתובב באיזור, ותכבה אותו לאחר מכן כדי לחסוך חשמל וגם להאריך משמעותית את חיי הלדים. הנה מה שיצא.
אי אפשר לאסוף ג'אנק לנצח בטענה ש"בטח יהיה לזה שימוש פעם" – פה ושם צריך לשבת ובאמת לעשות משהו כדי להצדיק את כל המגירות והארגזים המלאים. כך נולדה מפלצת הכלאיים שאני מכנה בשם "מנורת השאריות"…