כשהלחמה ידנית הופכת לחלק משמעותי מספיק בפרויקט, צריך להתחיל לשים לב ליעילות ולמהירות שלה. כמה זמן באמת נדרש לכל סוג רכיב? האם סדר העבודה משנה? האם יש צווארי בקבוק? ביצעתי מספר מדידות בסיסיות כדי לקבל נתוני אמת שימושיים, והנה התוצאות.
בחסות האתר PCBWay: לוח חדש שתכננתי עבור המיקרו-בקר הסיני CH32V003, עם טוויסט – ציפוי מסוג מעניין וקצת פחות מוכר.
חילוץ של פינים מולחמים הוא אחת ממטלות האלקטרוניקה המתסכלות ביותר. האם מלחם-שואב חצי-אוטומטי מסין ב-90 ש"ח יכול לעשות לנו חיים קלים יותר?
להלחים רכיבים זה החלק הקל. כשרוצים להסיר אותם מהמעגל, אז מתחיל האתגר האמתי. אחד הכלים המקצועיים למשימה הזו הוא ה"פינצטה החמה" – למעשה, שני מלחמים בידית אחת, שאפשר לקרב ולהרחיק את קצותיהם כמו בפינצטה – ובפוסט זה אסקור מערכת מ-Banggood, שהיא למעשה תחנת הלחמה קטנה עם פינצטה חמה בלבד, ובמחיר סביר.
המשך הדיווח על פרויקט המשחק דמוי-הסיימון שאני מפתח עבור משתתפי "קורס האלקטרוניקה" שאני מעביר בבית הספר. איזה מין PCB מקבלים כשהמחיר הוא הזול ביותר, ואיזה באג הגיע מארדואינו לקוד שלי?
טעות בתכנון PCB יכולה לעלות הרבה כסף ולגרום לעיכובים רציניים, אך כשמדובר בלוחות בודדים, לפעמים אפשר להציל את המצב בעזרת קצת כירורגיה עדינה. הנה דוגמה טרייה.
מתעסקים בהלחמה ידנית ובבדיקת לוחות (Inspection) ברמה מקצועית? הנה אחד הכלים המגושמים, היקרים אבל גם החיוניים והמדהימים ביותר: מיקרוסקופ אופטי סטריאוסקופי ייעודי לאלקטרוניקה.
פעם אנשים היו מתלוננים על רכיבים שאין להם גרסת DIP לעבודה עם מטריצות. כיום, יותר ויותר רכיבים לא קיימים אפילו בגרסת SMD כלשהי עם רגליים. איך, אם בכלל, אפשר להתמודד עם רכיבים כאלה באמצעים ביתיים? הנה דו"ח על הניסיון הראשון שלי להלחים ג'וק במארז QFN.
למה חשוב להשתמש בפלאקס איכותי, ולא לסמוך על footprints מוכנות/מומלצות: שני לקחים חשובים מפרויקט עתיר הלחמות שהשלמתי לאחרונה.
פה ושם כבר יצא לי להלחים ג'וק בודד במארז SMD כלשהו, אך ביומיום אני עדיין עובד עם רק רכיבי Through-hole. לפני זמן-מה, כשאספתי רכיבים להזמנה גדולה יחסית מאתר ICStation, גיליתי שם קיט מרשים שמיועד לאמן את המלחים המתחיל בעבודה עם רכיבי SMD. מפה לשם הוא מצא את דרכו לעגלת הקניות, והנה ההתרשמות שלי ממנו.
