בתוכנות העיצוב הכול נקי ומדויק. בעולם האמתי, לעומת זאת, הדברים לא תמיד עובדים כמתוכנן. הנה מספר מקרים לדוגמה מתהליך ההרכבה של המשחק מבוסס-הסרט. אם טרם עשיתם זאת, התחילו בקריאת הפוסט הקודם על המשחק.

בתוכנות העיצוב הכול נקי ומדויק. בעולם האמתי, לעומת זאת, הדברים לא תמיד עובדים כמתוכנן. הנה מספר מקרים לדוגמה מתהליך ההרכבה של המשחק מבוסס-הסרט. אם טרם עשיתם זאת, התחילו בקריאת הפוסט הקודם על המשחק.
סרט מדע בדיוני גרמני משנת 1927 היווה השראה לפרויקט מייקינג בקנה מידה שלא הגעתי אליו בעבר, ושדורש את כל כישורי המייקינג שלי – מתכנות מיקרו-בקרים והלחמות, דרך תכנון PCB וחיווט, ועד להדפסה בתלת ממד ומלאכת יד קלאסית. מטבע הדברים, התיאור שלו יתפרס על פני מספר פוסטים: כאן אתן את הרקע הדרוש כדי להבין את הסרט ואת הרעיון שלי.
טעות בתכנון PCB יכולה לעלות הרבה כסף ולגרום לעיכובים רציניים, אך כשמדובר בלוחות בודדים, לפעמים אפשר להציל את המצב בעזרת קצת כירורגיה עדינה. הנה דוגמה טרייה.
נכון להיום, מדפסת תלת הממד שלי עובדת בעיקר על דגמים שהילדים מעצבים ב-Tinkercad, אבל גם אני מדפיס לפעמים משהו משלי. הנה כמה דוגמאות שהצטברו מאז הפעם האחרונה שדיברתי על הנושא.
החללית הישראלית הראשונה לירח, "בראשית", אוטוטו יוצאת לדרך (בשאיפה), וכדי לציין את האירוע המיוחד החלטתי לשדרג "מנורת ירח" סינית בעזרת לוח פיתוח זול של חברת Cypress. הנה הפרטים.
הסקופ הדיגיטלי הקטנטן DSO112A של חברת Jyetech משתייך, חד משמעית, לקטגוריה של "סקופ צעצוע". יחד עם זאת, הוא דווקא צעצוע טוב, שניכר שהושקעה בו מחשבה. מי יכול להפיק תועלת מהסקופ הזה, והאם היכולות שלו מצדיקות את המחיר?
ארכיטקטורת AVR (לפחות ב-8 ביט) מקבלת כיוון חדש, ונכון להיום ה-ATmega4809 הוא הנציג הבולט והמדובר ביותר של הכיוון הזה. אז השגתי כמה מיקרו-בקרים וניסיתי לתכנן להם PCB ייעודי, למרות לחץ זמן ועבודה. הנה מה שקרה בעקבות כך.