כשהלחמה ידנית הופכת לחלק משמעותי מספיק בפרויקט, צריך להתחיל לשים לב ליעילות ולמהירות שלה. כמה זמן באמת נדרש לכל סוג רכיב? האם סדר העבודה משנה? האם יש צווארי בקבוק? ביצעתי מספר מדידות בסיסיות כדי לקבל נתוני אמת שימושיים, והנה התוצאות.
בכל שפת תכנות יש פה ושם "מוזרויות", תחביר חסר היגיון שאין ברירה אלא ללמוד בעל-פה. כך, למשל, ההגדרה בשפת C של מצביע לפונקציה – טריק מתקדם יחסית שמאפשר לנו לבנות קוד גמיש מאוד, לשלוח פונקציות כפרמטרים (callback) ועוד. הנה הסבר והדגמה שיעזרו לנו להבין כיצד עושים זאת.
מסמך אסטרטגיה שפורסם בפברואר השנה על ידי הבית הלבן (הבית, המקורי, לא הבייט!), היכה גלים בקהילות התוכנה וה-firmware בגלל המלצה מהפכנית. בואו נראה במה מדובר.
להמשיך לקרוא נכון שאמרתי לכם להשתמש בפסקל?לפני כמה ימים קיבלתי מייל עם קישור לפנינה קטנה, תרתי משמע: משחק "סנייק" שנכתב באסמבלי (x86), ושגודלו – בינארי, לא כטקסט קריא – שישים בייטים בלבד. בואו ננסה להבין איך זה יכול להיות.
לאחרונה התחלתי לעבוד על תכנון גרסה חדשה ל-SMD, תוכנת הטרמינל שלי שחגגה לא מזמן תשע(!) שנים. הפיצ'ר החדש החשוב ביותר בגרסה העתידית, שתיכתב בשפת Python, יהיה תוספים "תוצרת בית" לניתוח תקשורת, שהמשתמש יוכל ליצור ולערוך כרצונו. איך גורמים לקוד הראשי לזהות תוספים חיצוניים ולהשתמש בהם?
בואו להכיר את המיקרו-בקר הסיני החדש, את כלי העבודה ואת הקוד הבסיסי שיאפשרו לנו לנצל את העוצמה של 32-ביט כדי להבהב בלד או שניים!
מודינג של מחשבים הוא תחום שמעולם לא משך אותי, אבל איזה מייקר יכול לעמוד בפיתוי ולא לנסות להתממשק עם מאווררים שכוללים לדים Addressable? הנה מיפוי הפינים והדברים האחרים שצריך לדעת כדי לעשות זאת, כולל בונוס – איך יוצרים ספקטרום "טבעי" בעזרת RGB.
אי-שם בשטח, רחוק מכל מחשב, יושב התקן אלקטרוני ומוציא פלט דרך UART לדיבוג. אנחנו רוצים לשמור את הפלט הזה, ולהעביר אותו בהמשך במרוכז לניתוח במחשב. הנה דרך נוחה לעשות זאת – אם שמים לב לפרטים הקטנים.
לפעמים, מה שהופך חידה לקשה במידה בלתי צפויה זה רק הציפיות השגויות שלנו בנוגע לפתרון. הנה דוגמה מהחיים.
כדי לחקור ולהדגים את הנושא החשוב של טיימרים במיקרו-פייתון, יצרתי מערכת קודן עם פונקציונליות כמעט מלאה – סריקה של לוח מקשים פשוט וזול (ממברנה), פידבק קולי ללחיצה, מגבלות זמן ועוד. הנה ההסברים והקוד.
