מערכת Datalogger היא אחד היישומים המוכרים, ולכאורה גם הפשוטים, למיקרו-בקרים: רק לקרוא מידע גולמי מחיישן או חיישנים כל פרק זמן מסוים, לצבור את המידע הזה איפשהו, ומדי פעם להעביר אותו הלאה למערכת אחרת (אלקטרונית או אנושית…) שתבצע את עיבוד הנתונים ה"כבד". אבל גם כשהדרישות נראות מינימליות, יש הרבה פרמטרים שצריך לקחת בחשבון. הנה כמה מהם.
אחרי היסוס קצר של חמש או שש שנים החלטתי להיכנס לעולם ההדפסה בתלת ממד. בפוסט זה – הפוסט ה-400 בבלוג! – אספר על הסיבות לכך, ומה יש לי לומר בנושא אחרי תקופה קצרה של התנסות.
אמן בריטי, שמסתיר את זהותו האמתית מאחורי השם "בנקסי" (Banksy), הכין ציור שנגרס בהפתעה על ידי המסגרת של עצמו, רגע אחרי שנמכר בכמיליון פאונד* במכירה פומבית בסותבי'ס. את ההשלכות של זה על הקונה ועל עולם האמנות נשאיר לאחרים; כאן נתמקד בכלים ובשיקולים הרלוונטיים לצד המייקרי של יצירה שכזו.
לפני שלוש שנים כתבתי פוסט אופטימי על לוחות הפיתוח הסיניים הזולים למיקרו-בקרי STM8, וכתבתי שעבור מי שרוצה להיכנס לתחום המיקרו-בקרים ברצינות, זו אחת האופציות הטובות – וגם הזולה ביותר. האם זה עדיין נכון… והאם בעצם זה היה נכון מלכתחילה?
אוסף מיקרו-בקרים ממשפחת PIC של Microchip. איפה מתחילים?
הסקופ הדיגיטלי הקטנטן DSO112A של חברת Jyetech משתייך, חד משמעית, לקטגוריה של "סקופ צעצוע". יחד עם זאת, הוא דווקא צעצוע טוב, שניכר שהושקעה בו מחשבה. מי יכול להפיק תועלת מהסקופ הזה, והאם היכולות שלו מצדיקות את המחיר?
מערכות שצריכות לעבוד על סוללה למשך זמן ארוך מאוד חייבות להיות חסכוניות במידה קיצונית, ויצירה של מערכות כאלה דורשת חשיבה מכוּונת-חיסכון לאורך כל שלבי הפיתוח. הנה מספר שיטות, כללי אצבע וכלי עבודה שיוכלו לעזור לכם במשימה.
מה עושים כשהרכיבים במעגל שלכם זקוקים למתח נמוך יותר, או גבוה יותר, ממה שמקור החשמל מסוגל לספק? הנה הסבר בסיסי על הרכיב שנקרא "מייצב מתח" (Voltage Regulator), מתי ואיך משתמשים בו, ומה כדאי לדעת כשבוחרים אחד כזה לפרויקט.
מתעסקים בהלחמה ידנית ובבדיקת לוחות (Inspection) ברמה מקצועית? הנה אחד הכלים המגושמים, היקרים אבל גם החיוניים והמדהימים ביותר: מיקרוסקופ אופטי סטריאוסקופי ייעודי לאלקטרוניקה.
מיקרוסקופ AmScope. על הרצפה מתחת לעדשה: לוח ארדואינו אונו