אמן בריטי, שמסתיר את זהותו האמתית מאחורי השם "בנקסי" (Banksy), הכין ציור שנגרס בהפתעה על ידי המסגרת של עצמו, רגע אחרי שנמכר בכמיליון פאונד* במכירה פומבית בסותבי'ס. את ההשלכות של זה על הקונה ועל עולם האמנות נשאיר לאחרים; כאן נתמקד בכלים ובשיקולים הרלוונטיים לצד המייקרי של יצירה שכזו.
לפני שלוש שנים כתבתי פוסט אופטימי על לוחות הפיתוח הסיניים הזולים למיקרו-בקרי STM8, וכתבתי שעבור מי שרוצה להיכנס לתחום המיקרו-בקרים ברצינות, זו אחת האופציות הטובות – וגם הזולה ביותר. האם זה עדיין נכון… והאם בעצם זה היה נכון מלכתחילה?
הסקופ הדיגיטלי הקטנטן DSO112A של חברת Jyetech משתייך, חד משמעית, לקטגוריה של "סקופ צעצוע". יחד עם זאת, הוא דווקא צעצוע טוב, שניכר שהושקעה בו מחשבה. מי יכול להפיק תועלת מהסקופ הזה, והאם היכולות שלו מצדיקות את המחיר?
מערכות שצריכות לעבוד על סוללה למשך זמן ארוך מאוד חייבות להיות חסכוניות במידה קיצונית, ויצירה של מערכות כאלה דורשת חשיבה מכוּונת-חיסכון לאורך כל שלבי הפיתוח. הנה מספר שיטות, כללי אצבע וכלי עבודה שיוכלו לעזור לכם במשימה.
מה עושים כשהרכיבים במעגל שלכם זקוקים למתח נמוך יותר, או גבוה יותר, ממה שמקור החשמל מסוגל לספק? הנה הסבר בסיסי על הרכיב שנקרא "מייצב מתח" (Voltage Regulator), מתי ואיך משתמשים בו, ומה כדאי לדעת כשבוחרים אחד כזה לפרויקט.
מתעסקים בהלחמה ידנית ובבדיקת לוחות (Inspection) ברמה מקצועית? הנה אחד הכלים המגושמים, היקרים אבל גם החיוניים והמדהימים ביותר: מיקרוסקופ אופטי סטריאוסקופי ייעודי לאלקטרוניקה.
"בית-ספר לממציאים", ספר ישראלי לא רגיל משנת 1965, מתאר את עלילות האב הרוחני של המייקרים המודרניים: פּוּטי שוּפטן, בן שתים-עשרה בדיוני(?), שפותר בעיות יומיומיות – שלו ושל אחרים – בדרכים מקוריות, כשהוא נעזר בעקרונות פיזיקליים ומתמטיים בסיסיים ולא מעט האקינג יצירתי.
לכל שפת תכנות שאני מכיר יש את המוזרויות הפרטיות שלה: תחביר לא עקבי, סימונים דו-משמעיים, "יוצאי דופן", או כל חריגה אחרת מהקו הראשי-כביכול של השפה, שלמתכנתים אין ברירה אלא פשוט לזכור בעל-פה. מהבחינה הזו פייתון לא מיוחדת, אבל מה שכן הצליח להרגיז אותי הוא המהירות והעוצמה שבה המוזרויות של פייתון נחתו עליי.