ממציאי הארדואינו קיבלו כמה החלטות חכמות, שהפכו את המוצר שלהם להצלחה עולמית – אך הוא לא מהווה מבוא טוב לעולם ה-Embedded. כיום, לוחות פיתוח זולים למיקרו-בקרים ממשפחת STM8S הם אחת החלופות המעניינות ביותר למי שזה הכיוון שלו. הנה הסיבות לכך שלוחות אלה צריכים לסקרן גם אתכם.
חברת Microchip מתכננת (שוב) לקנות את Atmel, אחרי שהדיל המתוקשר עם Dialog נכשל (כנראה), ושוב הפורומים רוחשים משמועות וספקולציות. האם הרכישה תצא הפעם לפועל? האם הבעלים החדשים ישמרו ויפתחו את ארכיטקטורת AVR של Atmel, או יסלקו אותה מהשוק? ואולי כל זה אינו אלא פרפורי הגסיסה של עולם ה-8-ביט? ובהקשר זה, מה צופן העתיד ל-PIC32? שאלות אלה מדגישות התלבטות נפוצה: איזו ארכיטקטורה כדאי למתחילים ללמוד לעומק?
הוצאה מהקופסה והיכרות ראשונית עם כלים מודרניים של חברת Atmel – הצורב/דיבאגר Atmel-ICE (שמחליף רשמית את הצורב הוותיק AVRISP MKII), והמיקרו-בקר ATxmega8E5 מסדרת ה-High-end החדשה של משפחת AVR (ואם כל זה נשמע לכם כמו סינית, לא לדאוג – המשיכו לקרוא).
לאחרונה הועלתה ליוטיוב סדרת סרטונים חדשה בשם Microchip Minutes, שמשלבת מספר פיתוחים חדשים (או חדשים יחסית) של החברה. על מה מדובר, והאם יש בהם בשורה גדולה למתחילים ולחובבים?
בשנות השמונים המאוחרות והתשעים המוקדמות, כשהקונסולה NES של נינטנדו שלטה בשוק ביד רמה, הייתי שקוע במחשב האמיגה ולא שמתי לב מה קורה מסביב. הספר I AM ERROR מסדרת Platform Studies של MIT הראה לי, באיחור של 25 שנים אמנם, מה הפסדתי.
במקביל לסדרת הספרים Platform Studies, בה מציגים פלטפורמות מחשוב קלאסיות בהקשרים רחבים, סדרת Software Studies של MIT מתיימרת להציג את הקוד עצמו – מה שמתכנתים/ות יוצרים – בהקשרים היסטוריים, תרבותיים, כלכליים ועוד. הספר שאסקור כאן, מסדרה זו, הולך לקיצוניות גדולה עוד יותר ומתבונן בשורת קוד אחת ויחידה: תוכנת BASIC זעירה שמציירת מעין מבוך אינסופי על מסך הקומודור 64 . האם אפשר לומר על תוכנה שכזו מספיק דברים מעניינים בשביל למלא ספר שלם?
בניגוד למה שנהוג לפעמים לחשוב (ומה שחשבתי בעצמי עד לא מזמן), ארדואינו הוא לא שער לעולם ה-Embedded אלא עולם בפני עצמו. מה מאפיין את העולם הזה, ואיזו מטרה בעצם הוא משרת?
לאחרונה קיבלתי לבדיקה שני קיטים (מתוך חמישה) שנקנו במזרח הרחוק. כל קיט כולל מיקרו-בקר ATmega328P-PU עם Bootloader צרוב מראש של ארדואינו Uno, תושבת, מתנד גביש 16MHz עם שני קבלים קרמיים מתאימים, וכן מייצב מתח 7805 סטנדרטי עם שני קבלים אלקטרוליטיים לייצוב הכניסה והיציאה. הקונה לא הצליח לגרום לכל אלה לעבוד כ"ארדואינו על מטריצה". אז איפה הבעיה?
פה ושם כבר יצא לי להלחים ג'וק בודד במארז SMD כלשהו, אך ביומיום אני עדיין עובד עם רק רכיבי Through-hole. לפני זמן-מה, כשאספתי רכיבים להזמנה גדולה יחסית מאתר ICStation, גיליתי שם קיט מרשים שמיועד לאמן את המלחים המתחיל בעבודה עם רכיבי SMD. מפה לשם הוא מצא את דרכו לעגלת הקניות, והנה ההתרשמות שלי ממנו.
אחרי שניסיתי דוגמית של בדיל נטול עופרת (ונטול שם) וראיתי כי טוב, החלטתי להשקיע ולקנות כמות משמעותית יותר של בדיל איכותי באמת. עכשיו, כשלא צפויות רכישות נוספות מסוג זה בעתיד הקרוב, הגיע הזמן לסכם את הניסיון האישי שלי עם בדיל מסוגים שונים.
