כשהתחלתי לעיין ב-Datasheet של המיקרו-בקר STM8S103F3P6, הבחנתי במקרה שפין PD4 נקרא גם BEEP. בירור נוסף העלה שהמיקרו-בקר אכן מכיל מנגנון מובנה להשמעת צלילים בסיסיים בעזרת מספר הגדרות פשוטות, ובפוסט זה נראה כיצד מבצעים זאת בפועל. לפני הפירוט, הנה התוצאה הסופית:
ארכיון הקטגוריה: מיקרו-בקרים
הלו אסתי #1: בלינק Reloaded
בפוסט האחרון בסדרה התבלבלתי בכותרת, ונתתי לו את המספר 2 אף על פי שהקודם היה 0. כדי לתקן את השיבוש וגם כדי לעשות קצת סדר בעניינים, הנה פוסט מס' 1 – בו אציג בצורה מסודרת סביבת פיתוח חלופית למיקרו-בקרים ממשפחת STM8, ואת תהליך העבודה המפורט ליצירת פרויקט Blink. אם אתם רוצים להתנסות עם המיקרו-בקרים האלה, זה בהחלט המקום להתחיל!
הלו אסתי #2: הבלינק הקשה מכולם
בפרק הקודם התלוננתי על חוסר נוחות בהתקנת שרשרת הכלים עבור לוחות STM8S הזולים שמצאתי באיביי (מאז השגתי, אגב, מספר לוחות זולים עוד יותר עם מיקרו-בקר מדגם STM8S103F3P6, שיש לו יותר EEPROM). אז מה אתם חושבים, העניינים נעשו פשוטים יותר כשניגשתי לכתוב ולהעלות את קוד ה-Blink?
Making Embedded Systems: סקירה וביקורת ספר
הכריכה האחורית מספרת שזהו מדריך קריא, אשר ילמד אותנו את הטכניקות ושיטות העבודה הדרושות לבניית מערכות מבוססות מיקרו-בקרים בעולם האמתי. רוב הביקורות באמאזון וכדומה חיוביות מאד. מה תלמדו ממנו בפועל, והאם זה מצדיק מחיר של כ-27 דולר?
Debounce, לא מה שחשבתם
אם הגעתם לעולם האלקטרוניקה דרך ארדואינו, ויצא לכם לבנות מעגל עם לחצן, סביר להניח שמימשתם (או העתקתם) את שיטת ה-debounce שמוצגת באתר הרשמי: מסתכלים על הקלט מהלחצן, ואם הוא שונה ממה שהיה קודם, מחכים כמה אלפיות השניה ואז בודקים שוב כדי לוודא שמדובר בלחיצה (או שחרור) אמתית. סביר להניח גם שזה עבד בסופו של דבר. אבל הנה שאלה שאולי לא חשבתם עליה: כמה פעמים, אם בכלל, קרה שבדיקת הווידוא הזו נכשלה?
PIC בהפתעה #3: איזה מתח
כאשר אנו בונים מערכת שניזונה ישירות מסוללה, כדאי מאד לדעת מה המתח שהמיקרו-בקר מקבל ממנה בפועל. כך נוכל להזהיר את המשתמש כשהסוללה עומדת להתרוקן, ולהתאים את אופן הפעולה של המערכת עצמה למצב הבעייתי – למשל לכבות מערכות משנה לא חיוניות, להיכנס למצבי שינה לזמן ממושך ועוד. אבל איך מזהים את המתח?
שידור Serial מ-ATtiny85 (ובכלל)
האובייקט Serial בארדואינו הוא כלי שימושי במיוחד לתקשורת ולדיבוג בסיסי, מכיוון שאפשר לשדר דרכו מידע ממוקד ומפורט, בפורמט נוח שאפשר גם לשמור, לעבד ולתעד במחשב. כשעוברים מארדואינו למיקרו-בקרים קטנים שאין להם חומרה מתאימה, חסרונו של ה-Serial מורגש היטב, אבל אם היישום שלנו מאפשר להקצות לעניין טיימר אחד ופין I/O אחד, אנחנו יכולים לכתוב בעצמנו פונקציות שישלחו מידע באותה שיטה בדיוק!
עוד ג'וק לאוסף: ATmega8A
כשמוכר אלמוני מהמזרח הרחוק מציע מיקרו-בקרים ברבע ממחיר השוק, תחושת הבטן היא שזה לא ייגמר טוב – אבל עד אז, בואו להכיר את הרכש החדש!
PIC בהפתעה #2: עולים על הגל
בפוסט זה אראה כיצד גורמים למיקרו-בקר מדגם PIC16F616 להפיק גל ריבועי בתדר 38KHz, השימושי כזכור לתשדורות באינפרה-אדום (IR), באמצעות מודול ה-PWM המובנה בחומרה. זה נשמע טכני וזה באמת טכני – אבל אם יום אחד תצטרכו לממש PWM ב-PIC, אתם תגידו לי תודה על הפוסט הזה…
