בתוך אחת מהפונקציות הצנועות של ארדואינו מסתתר if לא הגיוני. מה הוא עושה שם? מה יקרה (אם בכלל) אם ניפטר ממנו? הבדיקה של הנושא תיקח אותנו למסע בזמן עד שנת 1988.
ארכיון הקטגוריה: איך זה עובד
מי שמע על pulseInLong?
זה התחיל בתור פוסט כללי, על הדרך בה בחרתי להתמודד עם נושא הארדואינו בוויקי שאני כותב. תוך כדי העבודה עליו גיליתי את הפונקציה pulseInLong… ואז גיליתי את הבאג בה!
חיישן תנועה HC-SR501: כל הפרטים
מודול HC-SR501 מבוסס על חיישן PIR (תת-אדום פסיבי), ובדיוק כמו "גלאי נפח" של מערכת אזעקה ביתית, הוא מאפשר לנו לזהות תנועה במרחב של אובייקטים חמים או קרים ביחס לרקע – או במילים פשוטות, כשמישהו זז בטווח הקליטה שלו. המודול נפוץ וזול, והפעלתו לא דורשת כמעט שום ידע. בפוסט זה נבין איך הוא עובד – ואיך עובדים איתו.
איי לאב יו, טרמינל
במסגרת החיפושים אחרי סביבת פיתוח טובה להדגמות על Raspberry Pi, עליתי על טריק ישן לשדרוג של פלט תוכניות ה-Console הפשוטות. היכונו לטיסה אל העבר הרחוק!
הלו פיק #3: ה-EEPROM
למיקרו-בקר הצנוע PIC12F675 יש זיכרון EEPROM בנפח 128 בייטים. כדי לכתוב או לקרוא מזיכרון זה, עלינו לבצע טקסי וודו מסתוריים. לשם מה צריך את ה-EEPROM, איך בדיוק נראים הטקסים האלה, ולמה הם חיוניים?
חיישן מרחק אולטרא-סוני HC-SR04: כל הפרטים
ה-HC-SR04 הוא חיישן מרחק זול, נפוץ ופשוט להפעלה שמככב באינספור יצירות של מייקרים חובבים, החל מפרויקטי למידה בסיסיים לארדואינו ועד לכלי רכב אוטונומיים. בפוסט זה נחקור את המודול לעומק, ונבין – באמצעות מדידות, תצפיות ובחינה מקרוב של הרכיבים – כיצד בדיוק הוא מבצע את תפקידו.
חיקוי ושפצור ה-2262/72: מבוא
לפני חודש ומשהו דיברתי על צמד הג'וקים PT2262 ו-PT2272, שיכולים להוות בסיס אמין וזול למערכת תקשורת אלחוטית חד-סטרית מינימלית. בפוסט זה נדבר על האפשרות לחקות את אופן הפעולה שלהם באמצעות מיקרו-בקרים – ונפתח בשאלה המתבקשת: בשביל מה?
שידור וקליטה עם PT2262/72
קלט מלחצנים רבים עם Charlieplexing
כמה פיני IO צריך בשביל לקרוא לחצן יחיד? ארבעה לחצנים? מאה? ככל שמספר הלחצנים עולה, כך עולה גם המורכבות של הפתרונות האפשריים, וכן הפשרות והמחיר במשאבים שאנחנו צריכים לשלם עבור כל פתרון. כפי שאציג בפוסט זה, במערכות שבהן מספר פיני ה-IO הוא שיקול חשוב, שיטת ה-Charlieplexing יכולה להוות פתרון מעניין.
המירוץ נגד הקרניים: ללמוד מזקני השבט
ככל שמיקרו-בקרים ולוחות פיתוח הולכים ונעשים זולים וחזקים יותר, כך גוברת הנטיה – גם ברמת החובבים וגם מעבר לה – להתמודד עם אתגרי פיתוח שונים, אפילו בסיסיים, על ידי הקצאה של עוד ועוד כוח מיחשוב גולמי. לפעמים זה פתרון הגיוני ונוח, במיוחד אם הדרישות מהמערכת בכללותה הן צנועות יחסית; אבל אם אנחנו רוצים ליצור משהו מדהים באמת, מוטב ללמוד מהמאסטרים של הדור הקודם – למשל, האנשים שהפכו מערכת עם מעבד עלוב של 1.2MHz ו-128 בייטים בלבד של RAM לאחת מקונסולות המשחקים הביתיות המצליחות בהיסטוריה. להמשיך לקרוא המירוץ נגד הקרניים: ללמוד מזקני השבט