בעולם משחקי המחשב, Elite (משנת 1984) נחשב אחד מפורצי הדרך הגדולים, גם מבחינת אופי המשחק וגם מבחינה טכנית. השחקנים הטיסו את החלליות שלהם ביקום שהיה הרבה, הרבה יותר מדי גדול בשביל הזיכרון של המחשב; והטריק שאיפשר זאת יכול ללמד אותנו לא מעט גם היום.

לפני – ריבונו של עולם, שנה וחודש! – הבטחתי להסתכל לתוך זיכרון ה-Flash של מיקרו-בקר מצוי כדי למדוד את מידת האקראיות של קוד המכונה שנצרב עליו, ולבדוק אם אפשר להשתמש בו כמקור למספרים פסודו-אקראיים. הפוסט הזה לא יסגור את המעגל לגמרי, אבל כן ייתן לנו כמה כלים מעניינים…
לאחרונה נזכרתי במקרה בחיישן המכשולים האינפרה-אדום E18-D80NK (מהסוג ששימש אותי לבניית הרובו-טמבל לפני כמעט בדיוק שלוש שנים), והחלטתי לפצח אותו כדי לבדוק אם הוא באמת עובד כמו שאני חושב שהוא עובד. בפנים חיכתה לי חידה לא צפויה…
על ייעול משמעותי של חומרת ה-MagSpoof (פרויקט של ההאקר המפורסם סמי קמקר) בעקבות אי-הבנה של שיטת קידוד הביטים בכרטיסי אשראי.
כמה זמן לוקח למיקרו-בקר להכפיל שני מספרים? מסתבר שאפילו לשאלה פשוטה כל כך, התשובה אינה פשוטה – והיא מדגישה את הירידה לפרטים ואת צורת החשיבה הדרושות כדי להשיג מקסימום ביצועים במערכות Embedded.
ללוחות ארדואינו הנפוצים יש קילובייט אחד של זיכרון EEPROM, ששומר על תוכנו גם כשהלוח אינו מחובר לחשמל. אם הפרויקט שלכם מחייב יותר מקילובייט, או כולל מיקרו-בקר ללא EEPROM, אפשר להשלים את החסר בעזרת שבבי EEPROM ייעודיים. מבין אלה, משפחת השבבים AT24Cxx היא אופציה זמינה, זולה מאד וקלה לשימוש. בואו ונראה איך משלבים אותה בפרויקט.
אחת הבשורות המעניינות בגרסה 1.6.6 של סביבת הפיתוח של ארדואינו היא Serial Plotter – כלי להצגה גרפית בסיסית של מידע. בפוסט זה אתאר בקצרה מה ה-Serial Plotter עושה ואיך משתמשים בו.
חקירה קצרה שמוכיחה כי בעולם המיקרו-בקרים, אסור להניח שום הנחות ואי אפשר לסמוך על אף אחד.