בין פריטי הפסולת האלקטרונית שמוצאים את דרכם לרחוב (כן, יש עוד אנשים טובים 🙂 ), הנפוצים ביותר כיום הם טלוויזיות CRT ומדפסות. עם הטלוויזיות אין כל כך למייקר הממוצע מה לעשות, אבל המדפסות הן כבר סיפור אחר. בואו נראה איך מפענחים, מנצילים ומפעילים אחד מהרכיבים השימושיים שאפשר למצוא בתוכן – המפסק האופטי.
לפני יותר מחמש שנים (איך שהזמן רץ וכל זה), בניתי לבן הבכור את אחד הפרויקטים הראשונים שלי במייקינג: מחסום רכב צעצוע. אחרי הופעה ב-ynet ותקופה מסוימת של שימוש המחסום הזה התקלקל, עבר לאחסון ודי נשכח. לאחרונה החלטתי להחיות אותו, והנה התוצאה.
רגע אחרי שכתבתי את הפוסט על המיקרו-בקר PIC12F1840 הגיע לידיי לוח הפיתוח החדש שהזמנתי, "Curiosity", שמתאים בדיוק לעבודה עם מיקרו-בקרים כאלה. אז לפני שנמשיך בהצגת הפרויקט, בואו נסקור בזריזות את הלוח:
לאחרונה נזכרתי במקרה בחיישן המכשולים האינפרה-אדום E18-D80NK (מהסוג ששימש אותי לבניית הרובו-טמבל לפני כמעט בדיוק שלוש שנים), והחלטתי לפצח אותו כדי לבדוק אם הוא באמת עובד כמו שאני חושב שהוא עובד. בפנים חיכתה לי חידה לא צפויה…
מודול HC-SR501 מבוסס על חיישן PIR (תת-אדום פסיבי), ובדיוק כמו "גלאי נפח" של מערכת אזעקה ביתית, הוא מאפשר לנו לזהות תנועה במרחב של אובייקטים חמים או קרים ביחס לרקע – או במילים פשוטות, כשמישהו זז בטווח הקליטה שלו. המודול נפוץ וזול, והפעלתו לא דורשת כמעט שום ידע. בפוסט זה נבין איך הוא עובד – ואיך עובדים איתו.
מעל השיש במטבח שלי היה פס לדים ארוך, שפעל פחות או יותר ברציפות תקופה ארוכה. עם הזמן הלדים נחלשו מאד, והתאורה הפכה עלובה ולא אחידה. במקום להחליף את הפס וזהו, החלטתי ליצור מערכת שתדליק את האור אוטומטית כשמישהו מסתובב באיזור, ותכבה אותו לאחר מכן כדי לחסוך חשמל וגם להאריך משמעותית את חיי הלדים. הנה מה שיצא.
ה-HC-SR04 הוא חיישן מרחק זול, נפוץ ופשוט להפעלה שמככב באינספור יצירות של מייקרים חובבים, החל מפרויקטי למידה בסיסיים לארדואינו ועד לכלי רכב אוטונומיים. בפוסט זה נחקור את המודול לעומק, ונבין – באמצעות מדידות, תצפיות ובחינה מקרוב של הרכיבים – כיצד בדיוק הוא מבצע את תפקידו.