איך לימדתי שלט רחוק טיפש לחקות שלט טיפש אחר בעזרת מודול RF סיני, לוג'יק אנלייזר ומלחם.

איך לימדתי שלט רחוק טיפש לחקות שלט טיפש אחר בעזרת מודול RF סיני, לוג'יק אנלייזר ומלחם.
אחד הפיצ'רים הכי נידחים ונשכחים במיקרו-בקרים הוא השימוש במעגל של נגד וקבל בתור מקור שעון. איך עושים (עשו) את זה ומה זה נותן?
מהם עקרונות הפעולה של מקלדת USB סטנדרטית זולה, אילו רכיבים אפשר למצוא בפנים והאם אפשר לעשות איתם משהו מעניין?
מערכת Datalogger היא אחד היישומים המוכרים, ולכאורה גם הפשוטים, למיקרו-בקרים: רק לקרוא מידע גולמי מחיישן או חיישנים כל פרק זמן מסוים, לצבור את המידע הזה איפשהו, ומדי פעם להעביר אותו הלאה למערכת אחרת (אלקטרונית או אנושית…) שתבצע את עיבוד הנתונים ה"כבד". אבל גם כשהדרישות נראות מינימליות, יש הרבה פרמטרים שצריך לקחת בחשבון. הנה כמה מהם.
אחרי שפענחתי את השלט של מאוורר התקרה של יונדאי, הגיע הזמן לסגור את הפינה בנושא המאווררים בבית שלי ולפענח דגם נוסף וישן יותר – מאוורר של חברת Westinghouse.
כשעקרונות ההנדסה הסינית ("יהיה בסדר") כבר לא מספקים את הסחורה, זה הזמן להוסיף למוצר אלמנט של בקרה שיווסת את צריכת האנרגיה.
אחרי שגילינו איך לגרום לפונקציונליות העיקרית של המערכת נטולת-המסך לעבוד, הגיע הזמן להכין חומרה מסודרת, להוסיף אופציה לכיבוי מסודר (בלי לחסום את עצמנו בטעות) וגם להגן מפני ונדליזם היי-טקי.
קטעים נבחרים מתוך המאבק העיקש שלי נגד חומרה חלשה ונגד קומפיילר עצלן, במטרה לקצר את זמן התגובה של המערכת שבניתי בפוסט הקודם.