[בשעה טובה, הגיע הזמן לסגור את הסיפור הזה ולהעלות את הפוסט הנוכחי, שנכתב לפני כארבעה חודשים…] בפוסט הקודם נתקלתי בכמה קשיים, אבל בסופו של דבר הצלחתי להעלות אל המסך את הדפים שעיצבתי, ומרוב שמחה הסתערתי על המקלדת וכתבתי במכה אחת את כל הקוד הדרוש ליישום "עמדת המשוב" שלי בצד הארדואינו. עכשיו נותר רק לחבר ביניהם – וגם זה, מסתבר, לא מובן מאליו.
רכיב סיני זול מאוד, שמיועד לניהול אספקת החשמל במוצרי תאורת גינה סולאריים "דקורטיביים", יכול לשמש גם כ"גנב ג'ולים" נוח עבור פנס לד תוצרת בית – אך פחות לשימושים אחרים.
מה עושים עם מנגנון זול של שעון קיר שהתקלקל? מוסיפים עוד כמה חלקים משומשים ויוצרים משהו שמבזיק בלד פעם בשנייה כמעט בדיוק. ועל הדרך אפשר גם לספר קצת למתחילים על גשר דיודות.
מה עושים עם שפופרת מקולקלת של טלפון קווי זול? מוציאים את החלקים המקוריים, מכניסים חדשים והופכים אותה לצעצוע-גאדג'ט מתוחכם להשארת הודעות לבני הבית, זה מה. הנה הפרטים.
המשימה: לקחת פנס חירום/אזהרה מופעל בסוללות, עם שתיים וחצי פונקציות בשליטת לחצנים, ולהפוך אותו למשהו שפועל אוטומטית ברגע שמחברים אותו למקור חשמל חיצוני.
נגד תלוי-אור (LDR) הוא אחד הרכיבים המוכרים ביותר למייקרים מתחילים – למדידה של עוצמת אור נראה ובכלל – ויצא לו שם רע של חיישן איטי ולא מדויק. החלופה ה"מקצועית" שמוצעת בדרך כלל היא פוטו-טרנזיסטור. בפוסט הזה והבא אציג כמה מדידות ואשווה את הביצועים שלהם בפועל, בתנאים ביתיים.
רכיב מתקדם שמתאים רק ליישומים מקצועיים ונדירים, או תחליף סוללה שיכול לשמש גם מייקרים רגילים בפרויקטים קטנים? בואו נבחן קבּל-על (Super-capacitor) זול ונראה מה אפשר להוציא ממנו, חוץ ממשחק המילים שבכותרת.
סקירת המודולים של ה-PIC18 החדש נמשכת, והפעם המודול בעל השם המבלבל SMT, שמודד עבורנו את משך הזמן של סיגנלים פנימיים וחיצוניים, ומציע מבחר דרכים לעשות זאת.
כולם יודעים שיש גבול לזרם החשמלי שאפשר להעביר דרך פין פלט של ארדואינו, ושל מיקרו-בקרים באופן כללי, והמתקדמים יודעים גם שגודל הזרם הזה ישפיע על המתח. אבל עד כמה? כשה-Datasheet לא נותן תשובות ברורות, זה הזמן לשלוף את כלי המדידה.