לפני זמן-מה קיבלתי מספר מודולי תצוגה של מעליות, ישנים ומשומשים אך עדיין פועלים. הסתבר שגם במעליות הישנות, האלמנט שמציג את הספרות מתוחכם יותר ממה שניתן לחשוב במבט ראשון. הנה הפרטים.

מנוף הצעצוע החשמלי של הילדים היה במצב לא טוב: הצידוד שלו הפסיק לעבוד, וחלק קטן-אבל-חשוב נשבר באחד ממקטעי הצריח (ככה, מסתבר, נקראת ה"רגל" של מנופי עגורן כאלה). בדיקה יסודית של הנזק העלתה פתרון מעשי אחד בלבד – טכניקת ריתוך הפלסטיק בסיבוב.
בפוסט הקודם בנושא Spin Welding הגעתי למסקנה הלא-מפתיעה, שכדי לבצע ריתוך ראוי לשמו החלקים חייבים להיות מפלסטיק איכותי ודומה מאד בתכונותיו למוט הריתוך המסתובב. בשלב זה עצרתי, כי לא היה לי חומר מתאים ונגיש לצורך ניסויים. בסופו של דבר השגתי שני מכשירי חשמל קטנים שהתקלקלו מעבר לכל אפשרות תיקון, אך היתה להם מעטפת מפלסטיק שנראה לא רע – אז אולי הפעם זה יעבוד?
לאחרונה, בעקבות דיון בנושא מיקרו-בקרים מזויפים באחד הפורומים בחו"ל, קראתי מעט על הנושא וגיליתי דברים שאולי יעניינו כל מייקר שקונה רכיבים בזול באיביי, עליאקספרס וכדומה.
לא האתר לגיוס מימון המונים, אלא פרויקט יוצא דופן (מבחינתי) שהכנתי לתחרות פרויקטים של האתר ICstation.com: מערכת בשני חלקים, שמודדת – ובשאיפה גם עוזרת לשפר – את מהירות התנועה ומהירות התגובה בעבודה מול שק איגרוף. הנה סרטון עם הדגמה של המערכת בשטח, ולאחר מכן ההסברים.
כאשר אנו בונים מערכת שניזונה ישירות מסוללה, כדאי מאד לדעת מה המתח שהמיקרו-בקר מקבל ממנה בפועל. כך נוכל להזהיר את המשתמש כשהסוללה עומדת להתרוקן, ולהתאים את אופן הפעולה של המערכת עצמה למצב הבעייתי – למשל לכבות מערכות משנה לא חיוניות, להיכנס למצבי שינה לזמן ממושך ועוד. אבל איך מזהים את המתח?