גם למי שכבר עובד עם מיקרו-בקרים "נטו", הארדואינו הוא עדיין כלי נוח לבדיקות ולמשימות קטנות וזריזות, כגון בדיקת תקינות של רכיבים ומודולים. אבל מה עושים כשהרכיבים האלה מיועדים לעבודה במתח של 3.3V?
כשהצטברו אצלי מספיק רעיונות לפרויקטים שצריכים משדרי תת-אדום מינימליסטיים, החלטתי לייצר מודול קטן שישרת את כולם, ולתעד את התהליך בצורה מסודרת כדי להסיק מסקנות לגבי היתכנות ועלויות של פיתוחים עתידיים גדולים יותר. הנה לפניכם הפרק הראשון, שעוסק בעיקר בנושא החביב על כולם – כסף.
בקושי שלושה חודשים עברו מאז שקניתי את לוח הפיתוח של ה-EFM8 Busy Bee, וכבר התפניתי לשחק איתו קצת ולכתוב קוד בלינק בסיסי למיקרו-בקר המבטיח מבית Silicon Labs. הנה הפרטים הראשונים…
כפי שחלקכם כבר יודעים, העבודה ה"ראשית" שלי בשנים האחרונות היא בתרגום מאנגלית ובעריכה, וזה אומר – בין השאר – שאני מחליף כל הזמן בין השפות במקלדת, בעזרת צירוף המקשים Alt+Shift. אפשר היה לחשוב שאחרי שנים ההחלפה הזו תהפוך לטבע שני, אך לעתים קרובות מדי מצאתי את עצמי בכל זאת מקליד בטעות בשפה הלא-נכונה, או סתם מאבד את רצף הכתיבה בגלל ההחלפה הידנית. אתם כבר מריחים את המייקינג, נכון?
בתחרות של קצב החלפת מצב של פין פלט דיגיטלי (Toggle), שנערכה על גבי ה-BBC Micro:bit שלי בין שפת MicroPython לשפת C++, אני בטוח שתוכלו לנחש מי ניצחה… אבל האם אתם יכולים לנחש גם מה היה ההפרש בין השתיים?
פרוטוקול 1-Wire, ספרים, רכיבים ועוד דברים שמעסיקים אותי בימי הקיץ החמים האלה. הפוסט מכסה בקיצור כמה נושאים, אבל לא לדאוג – ברגע שיהיה לי מספיק מידע עליהם, הם יופיעו בפורמט הרגיל והמפורט!
היכרות ראשונה עם קבוצה חדשה של מתחרים מעניינים (עם שמות מעניינים לא פחות) בעולם ה-8-ביט שמסרב לרדת מהבמה: מיקרו-בקרים ממשפחת EFM8 של חברת Silicon Labs.