לפני תקופת הקורונה, ברגע של חולשה, קניתי רכב רובוטי קטן עם לוח BBC Micro:bit שמשמש לו מוח. מה שלא ידעתי זה שהרובוט הוא קצת "גן סגור", ולא כל המידע עליו זמין בקלות. אז אחרי מחקר קצר, הנה הדרך להפעיל את כל הפונקציות שלו.
מד טווח מבוסס זמן מעוף (Time-of-Flight) של לייזר אינפרה-אדום מבטיח מדידה של מרחקים עד 40 מטרים בקצב מהיר ובדיוק של כ-1%. איך עובדים איתו ומה הוא נותן?
שיעורי אלקטרוניקה הם תירוץ מצוין לקצת יצירה מייקרית. למשל, דגם מופשט של מקרר, עשוי מקרטון, שבאמצעותו הדגמתי תכנות ופעולה של מיקרו-בקר.
כשאנחנו המייקרים אומרים "פוטנציומטר", אנחנו מתכוונים בדרך כלל לרכיב אלקטרו-מכני שמתפעלים עם האצבעות; אבל יש גם גרסה דיגיטלית, ג'וק שמשנה את ההתנגדות החשמלית הפנימית לפי פקודה. בפוסט זה אדגים כיצד ניתן להשתמש בו, בשילוב ארדואינו, כדי לכוון אוטומטית את הניגודיות (קונטרסט) במסך LCD נפוץ מדגם 1602.
כשהיינו צעירים ותמימים, האמנו בלב שלם שהפונקציה millis של ארדואינו מודדת אלפיות שנייה. כיום, כשמישהו שואל על הנושא, רבים יגידו לו רפלקסיבית שאסור למדוד זמן אמתי עם ארדואינו וצריך RTC (רכיב שעון מדויק). אבל מה הסיפור המלא? האם פשוט שיקרו לנו מאז ומעולם, או שיש כאן עסק קצת יותר מורכב?
להמשיך לקרוא עד כמה millis מדויקת?אחרי שנים רבות של ציפייה (ככה זה נראה, לפחות), ארדואינו חזרו קצת לשורשים והוציאו לוח חדש: פשוט, נוח, זול ובלי כל הקשקושים של ה-IoT. לוח זה, שנקרא משום מה Nano Every, שומר פחות או יותר על התצורה הפיזית של ה-Nano הוותיק, אבל במקום ה-ATmega328P הפרהיסטורי הוא כולל מיקרו-בקר מודרני, משוכלל וחזק יותר מאותה משפחה: ה-ATmega4809. הנה סקירה בסיסית של היתרונות והחסרונות של ה-Every – ויש לא מעט!
גאדג'טים מהבהבים עם לדים בכחול ובלבן השתלטו מזמן על רחובות ישראל בערבי יום העצמאות, אך המוצרים הקנויים עדיין לא מיצו את מגוון האפשרויות שטמון במדיום הזה. השנה החלטתי להכין גאדג'ט מרשים תוצרת בית שאין לאף אחד אחר… אלא אם תזדרזו ותיצרו חיקוי משלכם על סמך הפוסט הזה, בזמן הקצר שנותר!
חוויות לא נעימות עם לוחות וקוד-לדוגמה מוכיחות שלחברות רבות פשוט לא אכפת. הלחץ התחרותי הופך את מוצרי ההדגמה שלהן, אם נתבטא בנימוס, לזבל מעצבן. הנה שתי דוגמאות.
להמשיך לקרוא יצרני שבבים יקרים, אולי חלאס כבר עם הבולשיט?אחד החיפושים הנפוצים בנושא ארדואינו, לפחות בשפה העברית, הוא קליטה ושידור של פקודות לשליטה במזגן. הקודים של מזגנים נוטים להיות מסובכים להבנה ורוב האנשים נוטשים את הפרויקט הזה באמצע, אז בואו נתחיל במשהו פשוט יותר (יחסית!) – כיצד לשחזר את שידורי השלט הרחוק ולשלוט במאוורר תקרה באמצעות ארדואינו.
ניסיון לתפעול ישיר של טיימר ב-ATmega328P דרך סביבת הפיתוח של ארדואינו חשף סיבוך נסתר, שגרם להתנהגות מוזרה מאוד של המיקרו-בקר.
