כשאנחנו המייקרים אומרים "פוטנציומטר", אנחנו מתכוונים בדרך כלל לרכיב אלקטרו-מכני שמתפעלים עם האצבעות; אבל יש גם גרסה דיגיטלית, ג'וק שמשנה את ההתנגדות החשמלית הפנימית לפי פקודה. בפוסט זה אדגים כיצד ניתן להשתמש בו, בשילוב ארדואינו, כדי לכוון אוטומטית את הניגודיות (קונטרסט) במסך LCD נפוץ מדגם 1602.
כשהיינו צעירים ותמימים, האמנו בלב שלם שהפונקציה millis של ארדואינו מודדת אלפיות שנייה. כיום, כשמישהו שואל על הנושא, רבים יגידו לו רפלקסיבית שאסור למדוד זמן אמתי עם ארדואינו וצריך RTC (רכיב שעון מדויק). אבל מה הסיפור המלא? האם פשוט שיקרו לנו מאז ומעולם, או שיש כאן עסק קצת יותר מורכב?
להמשיך לקרוא עד כמה millis מדויקת?אחרי שנים רבות של ציפייה (ככה זה נראה, לפחות), ארדואינו חזרו קצת לשורשים והוציאו לוח חדש: פשוט, נוח, זול ובלי כל הקשקושים של ה-IoT. לוח זה, שנקרא משום מה Nano Every, שומר פחות או יותר על התצורה הפיזית של ה-Nano הוותיק, אבל במקום ה-ATmega328P הפרהיסטורי הוא כולל מיקרו-בקר מודרני, משוכלל וחזק יותר מאותה משפחה: ה-ATmega4809. הנה סקירה בסיסית של היתרונות והחסרונות של ה-Every – ויש לא מעט!
גאדג'טים מהבהבים עם לדים בכחול ובלבן השתלטו מזמן על רחובות ישראל בערבי יום העצמאות, אך המוצרים הקנויים עדיין לא מיצו את מגוון האפשרויות שטמון במדיום הזה. השנה החלטתי להכין גאדג'ט מרשים תוצרת בית שאין לאף אחד אחר… אלא אם תזדרזו ותיצרו חיקוי משלכם על סמך הפוסט הזה, בזמן הקצר שנותר!
אחד החיפושים הנפוצים בנושא ארדואינו, לפחות בשפה העברית, הוא קליטה ושידור של פקודות לשליטה במזגן. הקודים של מזגנים נוטים להיות מסובכים להבנה ורוב האנשים נוטשים את הפרויקט הזה באמצע, אז בואו נתחיל במשהו פשוט יותר (יחסית!) – כיצד לשחזר את שידורי השלט הרחוק ולשלוט במאוורר תקרה באמצעות ארדואינו.
ניסיון לתפעול ישיר של טיימר ב-ATmega328P דרך סביבת הפיתוח של ארדואינו חשף סיבוך נסתר, שגרם להתנהגות מוזרה מאוד של המיקרו-בקר.
לא מזמן, נשמה טובה שלחה לי שאלה שעלתה באחד הפורומים לגבי מקרה מוזר: פקודת delay של ארדואינו, שמוקמה בתוך פונקציית פסיקה (שהוגדרה באמצעות הפקודה attachInterrupt), רצה מהר מדי – ליתר דיוק, היא סיימה את פעולתה בערך ב-1/200 מהזמן הצפוי. הסתבר שכמה מהמגיבים בפורום השיבו, ובצדק, שמלכתחילה אסור לשים delay בתוך פונקציית פסיקה, ואף הפנו לתיעוד הרשמי של ארדואינו, שבו נכתב ש-delay לא תעבוד כלל במצב כזה. אבל עובדה שמשהו כן עבד, רק לא בקצב הנכון. אז מה באמת קרה שם?
לפני שלוש שנים כתבתי פוסט אופטימי על לוחות הפיתוח הסיניים הזולים למיקרו-בקרי STM8, וכתבתי שעבור מי שרוצה להיכנס לתחום המיקרו-בקרים ברצינות, זו אחת האופציות הטובות – וגם הזולה ביותר. האם זה עדיין נכון… והאם בעצם זה היה נכון מלכתחילה?
איך להרוויח כסף וגם להציל את פרקי האצבעות עם תוכנה ממוחזרת וחומרה ממוחזרת לא פחות: עוד מקרה לדוגמה מהעולם האמיתי.
על מקרה מעניין בו ניסיתי להכין פרויקט קטן, שידגים איך ארדואינו מגביל אותנו, אבל לא הצלחתי כי ארדואינו הגביל אותי!
