כשהפעמון האלחוטי הסיני לא עומד בציפיות, זה הזמן לפרק אותו, להוסיף אלקטרוניקה משלי ולהפוך אותו למערכת ראויה לשמה.

לעתים נדירות אפשר, ואפילו צריך, לשבור גם את הכללים המקודשים ביותר בכתיבת קוד – כמו למשל הכללים לבניה נכונה של פונקציות פסיקה. הנה דוגמה מהחיים.
על ייעול משמעותי של חומרת ה-MagSpoof (פרויקט של ההאקר המפורסם סמי קמקר) בעקבות אי-הבנה של שיטת קידוד הביטים בכרטיסי אשראי.
מייקרים רבים מנסים לשכפל שידורים של שלט רחוק כזה או אחר, ורבים מתוכם נתקלים בבעיה של טווח שידור קצר מאד. מה גורם לבעיה הזו, וכיצד ניתן לפתור אותה?
חקירה קצרה שמוכיחה כי בעולם המיקרו-בקרים, אסור להניח שום הנחות ואי אפשר לסמוך על אף אחד.
יש הרבה דרכים לשדר מידע באמצעות הפעלה וכיבוי מתוזמנים של מחולל אות כזה או אחר. אבל כשהמערכת מופעלת בסוללות ואורך החיים שלהן הוא שיקול קריטי, ייתכן שהדרך הטובה ביותר היא דווקא לשמור על השקט.
האם ניתן להשתמש בקלט העכבר של המחשב האישי להעברה של נתונים בינאריים, ממערכת חומרה חיצונית אל תוכנה? ומה שחשוב לא פחות, האם ניתן לעשות זאת בלי להפריע יותר מדי לשימוש הרגיל בעכבר? מסתבר שבמגבלות מסוימות התשובה חיובית – ובפוסט הנוכחי אסביר איך עשיתי את זה.
(וידאו באנגלית)
בתכנון של מערכות Embedded אנחנו עובדים תמיד במסגרת אילוצי משאבים. לפעמים האילוצים האלה מכתיבים את הכדאיות של צורות מימוש שונות – והאופן שבו זה קורה לא תמיד מובן מאליו . בפוסט זה אציג חישובים שערכתי כדי לבדוק, על הנייר, את צריכת החשמל של שתי חלופות במערכת שבה הפרמטר הזה חשוב במיוחד.
תקשורת טורית, כמו זו של הארדואינו עם המחשב, היא נוחה ושימושית, ואם מצליחים לממש אותה בצורה אלחוטית זה עוד יותר שימושי. בפוסט זה אתאר את המגבלות העקרוניות והטכניות על מימוש אלחוטי של הסריאל דרך מודולי הרדיו הפשוטים והזולים (RF Link Kit) – כהקדמה לניסיון לבצע זאת בפועל.