לפני שנתיים ומשהו כתבתי פוסט על הדרך הנכונה לשאול שאלות בפורומים טכניים קהילתיים. כעת נדבר על הדרך הנכונה לתת תשובות – כי מסתבר שגם זה לא מובן מאליו, והרבה מאד אי-הבנות ובזבוז זמן היו נמנעים אם המשיבים היו פועלים לפי כמה כללים פשוטים.
השאלה הפשוטה-לכאורה הזו נשאלת כל כך הרבה פעמים בווריאציות שונות ומשונות, ומקבלת כל כך הרבה תשובות שגויות, שהגיע הזמן לסכם את המידע במקום אחד. קיראו בעצמכם עכשיו, וכשמישהו ישאל אתכם את השאלה הזו בעתיד, הפנו אותו לכאן!
פתגם ידוע אומר שאין דבר קבוע יותר מהזמני, וגם כשאנחנו כותבים קוד זמני יש לו נטיה מרגיזה להגיע עד הקוד הסופי ולחולל שם צרות. הנה שיטה קטנה שהמצאתי כדי למזער נזקים מהסוג הזה.
כולם יודעים ש"מה שזול עולה ביוקר", ושהמחיר הנמוך של מוצרים אלמוניים מסין מתבטא באיכות הירודה שלהם. אבל איך מתבטאת בפועל איכות ירודה? הנה שתי דוגמאות מהחיים.
כמה זמן לוקח למיקרו-בקר להכפיל שני מספרים? מסתבר שאפילו לשאלה פשוטה כל כך, התשובה אינה פשוטה – והיא מדגישה את הירידה לפרטים ואת צורת החשיבה הדרושות כדי להשיג מקסימום ביצועים במערכות Embedded.
משואת ה-IR, שהיא חלק מפרויקט גדול יותר, נועדה לעשות דבר אחד פשוט – לשדר בתת-אדום (IR) מספר אחד קטן פעם בשניה. מה שהופך אותה למעניינת הם אילוצי הסוללה. בפוסט זה אסביר את האילוצים ואיך בחרתי להתמודד איתם כדי להפוך את המשואה לחסכונית במיוחד.
בתום מסע מפרך של חודש וחצי מסין הרחוקה, המעגלים המודפסים הראשונים שתכננתי אי פעם הגיעו! בפוסט זה אתאר קצת את התהליך, אסקור את המעגלים – ואעמיד אותם במבחן התוצאה.
ממציאי הארדואינו קיבלו כמה החלטות חכמות, שהפכו את המוצר שלהם להצלחה עולמית – אך הוא לא מהווה מבוא טוב לעולם ה-Embedded. כיום, לוחות פיתוח זולים למיקרו-בקרים ממשפחת STM8S הם אחת החלופות המעניינות ביותר למי שזה הכיוון שלו. הנה הסיבות לכך שלוחות אלה צריכים לסקרן גם אתכם.