לפני שלוש שנים כתבתי פוסט אופטימי על לוחות הפיתוח הסיניים הזולים למיקרו-בקרי STM8, וכתבתי שעבור מי שרוצה להיכנס לתחום המיקרו-בקרים ברצינות, זו אחת האופציות הטובות – וגם הזולה ביותר. האם זה עדיין נכון… והאם בעצם זה היה נכון מלכתחילה?
הסקופ הדיגיטלי הקטנטן DSO112A של חברת Jyetech משתייך, חד משמעית, לקטגוריה של "סקופ צעצוע". יחד עם זאת, הוא דווקא צעצוע טוב, שניכר שהושקעה בו מחשבה. מי יכול להפיק תועלת מהסקופ הזה, והאם היכולות שלו מצדיקות את המחיר?
לוח פיתוח ייעודי כבר יש. איך כותבים קוד שרץ על ה-ATmega4809 החדש (מבלי לחכות לתמיכה של ארדואינו)?
הוראות הכנה לכלי עבודה קטן ושימושי תוצרת בית, שעוזר להתאים רגליים של רכיבים (נגדים, דיודות וכו') לריווח הסטנדרטי של חורים במטריצות וב-PCB אוניברסלי.
מה עושים כשהרכיבים במעגל שלכם זקוקים למתח נמוך יותר, או גבוה יותר, ממה שמקור החשמל מסוגל לספק? הנה הסבר בסיסי על הרכיב שנקרא "מייצב מתח" (Voltage Regulator), מתי ואיך משתמשים בו, ומה כדאי לדעת כשבוחרים אחד כזה לפרויקט.
פוסט מבוא על אחד ממנגנוני התוכנה הבסיסיים והשימושיים ביותר בעבודה עם מיקרו-בקרים: הבאפר (Buffer).
כמעט כל סביבת פיתוח מודרנית למיקרו-בקרים מציעה כלים וממשקים גרפיים להגדרת תצורה של החומרה. מה היתרונות והחסרונות של הכלים האלה לעומת הגדרה ידנית?
בדיקת שפיות פרימיטיבית-לכאורה יכולה להציל את לוחות ה-PCB שאנחנו שולחים לייצור – ובעקבותיהם גם את הדדליינים שלנו.
אתר udemy.com מציע קורס חינמי בשם "מיקרו-בקרים ושפת C" (באנגלית כמובן), שמתבסס על לוח הפיתוח MSP430FR6989 Launchpad של חברת TI. מה לומדים בקורס הזה, ולמי הוא יכול להתאים?
למה חשוב להשתמש בפלאקס איכותי, ולא לסמוך על footprints מוכנות/מומלצות: שני לקחים חשובים מפרויקט עתיר הלחמות שהשלמתי לאחרונה.
