ארכיון הקטגוריה: מתחילים

חיישן מרחק אולטרא-סוני HC-SR04: כל הפרטים

ה-HC-SR04 הוא חיישן מרחק זול, נפוץ ופשוט להפעלה שמככב באינספור יצירות של מייקרים חובבים, החל מפרויקטי למידה בסיסיים לארדואינו ועד לכלי רכב אוטונומיים. בפוסט זה נחקור את המודול לעומק, ונבין – באמצעות מדידות, תצפיות ובחינה מקרוב של הרכיבים – כיצד בדיוק הוא מבצע את תפקידו.

חיישני מרחק אולטרא-סוניים מדגם HC-SR04
חיישני מרחק אולטרא-סוניים מדגם HC-SR04

להמשיך לקרוא חיישן מרחק אולטרא-סוני HC-SR04: כל הפרטים

חכו רגע עם הקריאה האנלוגית

קריאה של מתח חשמלי מפוטנציומטר באמצעות הפקודה analogRead היא אחד הפרויקטים הראשונים והבסיסיים ביותר למתחילים בארדואינו, אך מתחת למכסה המנוע של ההמרה מאנלוגי לדיגיטלי – בארדואינו ובמיקרו-בקרים באופן כללי – מסתתר מוקש קטן שאם לא תיזהרו, יעשה לכם צרות גדולות.

הערה מסתורית בקוד המקור של analogRead
הערה מסתורית בקוד המקור של analogRead

להמשיך לקרוא חכו רגע עם הקריאה האנלוגית

המחיר של הנקודה

כידוע, שימוש במשתנים בעלי נקודה עשרונית (floating-point) אינו מומלץ במיקרו-בקרים טיפוסיים, מכיוון שכל פעולה שנעשית איתם גוזלת זמן רב בהרבה מפעולה מקבילה על מספרים שלמים (integer) . מה שקצת פחות ידוע הוא שיש לעבודה איתם גם מחיר כבד בדרישות הזיכרון. הנה דוגמה מעשית קטנה.

קוד ב-Atmel Studio
קוד ב-Atmel Studio (סתם בשביל להוסיף קצת צבע לפוסט – אל תנסו לקרוא את זה…)

להמשיך לקרוא המחיר של הנקודה

ארדואינו, תראה מה עשית!

בניגוד למה שנהוג לפעמים לחשוב (ומה שחשבתי בעצמי עד לא מזמן), ארדואינו הוא לא שער לעולם ה-Embedded אלא עולם בפני עצמו. מה מאפיין את העולם הזה, ואיזו מטרה בעצם הוא משרת?

להמשיך לקרוא ארדואינו, תראה מה עשית!

קיט לאימון בהלחמת SMD: סקירה וביקורת

פה ושם כבר יצא לי להלחים ג'וק בודד במארז SMD כלשהו, אך ביומיום אני עדיין עובד עם רק רכיבי Through-hole. לפני זמן-מה, כשאספתי רכיבים להזמנה גדולה יחסית מאתר ICStation, גיליתי שם קיט מרשים שמיועד לאמן את המלחים המתחיל בעבודה עם רכיבי SMD. מפה לשם הוא מצא את דרכו לעגלת הקניות, והנה ההתרשמות שלי ממנו.

הקיט המוכן בפעולה
הקיט המוכן בפעולה (אור ה-LED נראה חלש באור השמש…)

להמשיך לקרוא קיט לאימון בהלחמת SMD: סקירה וביקורת

שידור וקליטה עם PT2262/72

צמד הג'וקים PT2262 (מקודד) ו-PT2272 (מפענח) נמצאים כמעט בכל מערכת זולה של שליטה פשוטה ממרחק – מפעמונים וחיישני נפח אלחוטיים ועד למכוניות צעצוע בסיסיות. מה הם בעצם עושים, ואיך משלבים אותם במערכת?

הדגמת שידור וקליטה עם PT2262/72
הדגמת שידור וקליטה עם PT2262/72 (הלד הכתום הקטן הוא אינדיקציה לקלט תקין)

להמשיך לקרוא שידור וקליטה עם PT2262/72

הלו אסתי #3: צלילי המוזיקה

כשהתחלתי לעיין ב-Datasheet של המיקרו-בקר STM8S103F3P6, הבחנתי במקרה שפין PD4 נקרא גם BEEP. בירור נוסף העלה שהמיקרו-בקר אכן מכיל מנגנון מובנה להשמעת צלילים בסיסיים בעזרת מספר הגדרות פשוטות, ובפוסט זה נראה כיצד מבצעים זאת בפועל. לפני הפירוט, הנה התוצאה הסופית:


להמשיך לקרוא הלו אסתי #3: צלילי המוזיקה

כיבוי עצמי לארדואינו

המיקרו-בקר שבלוח הארדואינו מסוגל להיכנס למצב שינה עם צריכת זרם אפסית, אך שאר הרכיבים שעל הלוח ימשיכו לפעול ולבזבז חשמל. איך אפשר לגרום לארדואינו לנתק את עצמו לגמרי מהחשמל אחרי שביצע את המוטל עליו?

להמשיך לקרוא כיבוי עצמי לארדואינו

הלו אסתי #1: בלינק Reloaded

בפוסט האחרון בסדרה התבלבלתי בכותרת, ונתתי לו את המספר 2 אף על פי שהקודם היה 0. כדי לתקן את השיבוש וגם כדי לעשות קצת סדר בעניינים, הנה פוסט מס' 1 – בו אציג בצורה מסודרת סביבת פיתוח חלופית למיקרו-בקרים ממשפחת STM8, ואת תהליך העבודה המפורט ליצירת פרויקט Blink. אם אתם רוצים להתנסות עם המיקרו-בקרים האלה, זה בהחלט המקום להתחיל!

להמשיך לקרוא הלו אסתי #1: בלינק Reloaded

קלט מלחצנים רבים עם Charlieplexing

כמה פיני IO צריך בשביל לקרוא לחצן יחיד? ארבעה לחצנים? מאה? ככל שמספר הלחצנים עולה, כך עולה גם המורכבות של הפתרונות האפשריים, וכן הפשרות  והמחיר במשאבים שאנחנו צריכים לשלם עבור כל פתרון. כפי שאציג בפוסט זה, במערכות שבהן מספר פיני ה-IO הוא שיקול חשוב, שיטת ה-Charlieplexing יכולה להוות פתרון מעניין.

להמשיך לקרוא קלט מלחצנים רבים עם Charlieplexing