חברת Microchip מתכננת (שוב) לקנות את Atmel, אחרי שהדיל המתוקשר עם Dialog נכשל (כנראה), ושוב הפורומים רוחשים משמועות וספקולציות. האם הרכישה תצא הפעם לפועל? האם הבעלים החדשים ישמרו ויפתחו את ארכיטקטורת AVR של Atmel, או יסלקו אותה מהשוק? ואולי כל זה אינו אלא פרפורי הגסיסה של עולם ה-8-ביט? ובהקשר זה, מה צופן העתיד ל-PIC32? שאלות אלה מדגישות התלבטות נפוצה: איזו ארכיטקטורה כדאי למתחילים ללמוד לעומק?
נניח שאומרים לכם לפתח מערכת מבוססת ארדואינו, עם האילוץ הבא: בכל שעה של פעילות המערכת, יש סיכוי של אחד למאה שבייט מסוים איפשהו במיקרו-בקר ישתנה פתאום לערך אקראי, או שהלחמה כלשהי תתנתק למשך מספר שניות. האם תסכימו לקבל עבודה כזו? ומה תעשו כדי למנוע, או לפחות למזער, את הנזקים הפוטנציאליים?
ללוחות ארדואינו הנפוצים יש קילובייט אחד של זיכרון EEPROM, ששומר על תוכנו גם כשהלוח אינו מחובר לחשמל. אם הפרויקט שלכם מחייב יותר מקילובייט, או כולל מיקרו-בקר ללא EEPROM, אפשר להשלים את החסר בעזרת שבבי EEPROM ייעודיים. מבין אלה, משפחת השבבים AT24Cxx היא אופציה זמינה, זולה מאד וקלה לשימוש. בואו ונראה איך משלבים אותה בפרויקט.
כפי שהבטחתי, בפוסט זה אראה איך לממש Blink על מיקרו-בקר ממשפחת PSoC 4, באמצעות סביבת הפיתוח הויזואלית PSoC Creator 3.3. לפני שנתחיל בפרויקט עצמו, אספר קצת על החומרה איתה אני עובד כרגע.
התרשמות ראשונית מסביבת הפיתוח PSoC Creator של חברת Cypress, ומשיטת התכנות הוויזואלית-למחצה שהיא מציעה למיקרו-בקרים.
אחת הבשורות המעניינות בגרסה 1.6.6 של סביבת הפיתוח של ארדואינו היא Serial Plotter – כלי להצגה גרפית בסיסית של מידע. בפוסט זה אתאר בקצרה מה ה-Serial Plotter עושה ואיך משתמשים בו.
את הפונקציה map של ארדואינו, זו שממירה ערכים מסקאלה אחת לאחרת, אתם מכירים? קלה ושימושית, נכון? אך מסתבר שכמו הרבה יותר מדי דברים אחרים בעולם הארדואינו, גם היא מסתירה סוד אפל ומסוכן.
מודול HC-SR501 מבוסס על חיישן PIR (תת-אדום פסיבי), ובדיוק כמו "גלאי נפח" של מערכת אזעקה ביתית, הוא מאפשר לנו לזהות תנועה במרחב של אובייקטים חמים או קרים ביחס לרקע – או במילים פשוטות, כשמישהו זז בטווח הקליטה שלו. המודול נפוץ וזול, והפעלתו לא דורשת כמעט שום ידע. בפוסט זה נבין איך הוא עובד – ואיך עובדים איתו.
לפני שנה ומשהו יצרתי אורות מהבהבים לכבאית צעצוע של הילדים, ולאחרונה התבקשתי ליצור אורות דומים, אך הפעם כיחידה עצמאית. התכנות וההרכבה הלכו בקלות – בכל זאת, לומדים מהניסיון – אבל מתקפה חוזרת של באג מוזר הכריחה אותי לשים לב לנושא שדי התעלמתי ממנו עד היום.
למיקרו-בקר הצנוע PIC12F675 יש זיכרון EEPROM בנפח 128 בייטים. כדי לכתוב או לקרוא מזיכרון זה, עלינו לבצע טקסי וודו מסתוריים. לשם מה צריך את ה-EEPROM, איך בדיוק נראים הטקסים האלה, ולמה הם חיוניים?