להלחים רכיבים זה החלק הקל. כשרוצים להסיר אותם מהמעגל, אז מתחיל האתגר האמתי. אחד הכלים המקצועיים למשימה הזו הוא ה"פינצטה החמה" – למעשה, שני מלחמים בידית אחת, שאפשר לקרב ולהרחיק את קצותיהם כמו בפינצטה – ובפוסט זה אסקור מערכת מ-Banggood, שהיא למעשה תחנת הלחמה קטנה עם פינצטה חמה בלבד, ובמחיר סביר.

גילוי נאות: אתר Banggood שלח לי את המכשיר הזה כתמריץ במסגרת תוכנית שותפים, ובתמורה לסקירה. עם זאת, כפי שאני עושה תמיד במקרים כאלה, הבהרתי להם חד-משמעית מראש שאכתוב בדיוק מה שאני חושב, גם אם זה שלילי.

[לחיצה על התמונה מובילה לקישור במסגרת תוכנית שותפים]

נתחיל, אם כן, בתכולת הקופסה: ספרון הוראות קטן בסינית ואנגלית, מעמד לפינצטה (הכרחי, כי מעמד סטנדרטי למלחם הרי לא יתאים), ספוג ניקוי לראשי ההלחמה, ותחנת ההלחמה עצמה – ספק הכוח והפינצטה, מורכבת ומוכנה לפעולה. על ראשי הפינצטה היה כיסוי פלסטיק לשמירה עליהם בזמן המסע, כמובן שבהמשך לא יהיה בו עוד צורך.

הדברים שמסביב לפינצטה

אז לפי הסדר: גם האנגלית בספרון היא סינית, אבל לא נורא, כל מי שעבד עם מלחם רגיל כבר יודע את רוב מה שכתוב שם. דבר אחד היה מעניין: במפרט הטכני, שמו על השורה של הפרמטר "Power" מדבקה שכתוב עליה 44W (ובסוגריים, MAX:240W). מתחת למדבקה, כמו גם במפרט המוצר באתר, כתוב 120W. הכיתוב על ספק הכוח עצמו, לעומת זאת, מסכים עם המדבקה. אז מי מההספקים האלה נכון? מה המשמעות של MAX כאן? והאם זה לכל ראש בנפרד או לשניהם ביחד? לא ברור, אם כי מהתנסות עם המוצר הייתי מהמר על ה-44W לשניהם וזהו. עוד נגיע לזה.

המעמד מצא חן בעיניי. חזק, קל ועם זאת רחב מספיק כדי להישאר בכל זאת יציב (על שני פסי ספוג). מעטה המתכת ש"תופס" את הפינצטה היה טיפה סגור מדי, אבל אחרי משיכה קטנה עם פלאייר הוא הסתדר והפינצטה נכנסת ויוצאת בקלות. וספוג הניקוי, מה כבר יש להגיד, ספוג ניקוי. כן, הוא בא דקיק אבל מתנפח כשמרטיבים אותו.

ספק הכוח (מתאים ל-220V – שימו לב לזה אם אתם מזמינים!) הגיע עם תקע גרמני, מה שאומר שהוא ייכנס לשקעים בישראל אך ללא הארקה. הוא – הספק – קומפקטי (13x5x3 ס"מ) וקל. יש לו מתג הפעלה/כיבוי, חוגה נוחה לכיוון הטמפרטורה (בין 200-480 מעלות צלזיוס, על הנייר), נורית אינדיקציה לחימום, תצוגה של הטמפרטורה ומתג נוסף לבחירה בין תצוגת צלזיוס לפרנהייט. חשוב לציין גם שכבלי החשמל – לספק הכוח וממנו – ארוכים ו"רכים" יחסית, וזה נוח וטוב. מה שלא טוב זה שאי אפשר לנתק שום כבל לצורך החלפה. הדבר היחיד שאפשר להחליף בקלות הוא ראשי המלחם, ואותם צריך למצוא ולקנות בנפרד.

הפינצטה

כפי שציינתי למעלה, הפינצטות האלה לא מיועדות להשמה רגילה של רכיבים. זה נראה אולי כמו שימוש הגיוני וטבעי (בטח לרכיבים כמו נגדי וקבלי SMD קטנים), אבל מכל מיני סיבות שאזכיר בהמשך, זה לא – והאמת, אחרי שרוכשים את המיומנות הבסיסית, אפשר לעשות הכול ממילא עם מלחם רגיל בלי קושי. השימוש הטבעי בפינצטה הוא להוציא מהמעגל רכיבים שכבר הולחמו, ובזה היא לא רעה בכלל.

מה שקורה, כשמנסים להוציא נניח נגד או לד 0805 עם מלחם רגיל, אנחנו ממיסים את הבדיל בצד אחד שלו, אבל הצד השני נותר די מוצק, ואם נעבור אליו אז הצד הראשון יחזור בינתיים להיות מוצק, וזה מתחיל להיות סיפור של זריזות ידיים ומשיכה ודחיפה וחימום-יתר ועצבים וקללות. הפינצטה היא שני מלחמים, אז אפשר לחמם את שני הצדדים בו-זמנית, והבעיה נפתרת בקלי-קלות.

נגיד ככה: אם בא אליכם לקוח עם מאה כרטיסים ומסביר שהסינים הלחימו לו עשרה לדים 0805 הפוכים על כל כרטיס וצריך לסדר אותם, הפינצטה הזאת היא בדיוק מה שאתם צריכים, ואתם תשמחו להשקיע בה את ה-$53 שהיא עולה בעת כתיבת שורות אלה, וגם סכום גבוה יותר. בכלל, אם אתם מפרקים ומתקנים הרבה מעגלים ישנים, עוסקים בהחלפת קבלים במחשבים נוסטלגיים וכדומה, הפינצטה היא מתנה משמיים. היא הרבה יותר מהירה ובטוחה-למעגל מאשר חימום באוויר חם, ותעזור גם בהוצאה נוחה יותר של רכיבי Through-hole עם שתי רגליים, כמו לדים וקבלים.

פיזית, הפינצטה נוחה להחזקה. היא לא כבדה (סביבות 120 גרם), והכוח שצריך להפעיל כדי לסגור אותה על רכיב לא רב. יש גם בורג פלסטי בצד שאיתו אפשר להגביל את הפתיחה המקסימלית, מה שעוזר קצת למנוע תאונות במעגלים צפופים. כשכיוונתי ל-300 מעלות צלזיוס, נורית החיווי לחימום כבתה אחרי כ-30 שניות מרגע ההפעלה, אך למעשה נדרשו עוד כמה שניות עד שראשי ההלחמה עצמם הצליחו להמיס בדיל.

הפרטים הקטנים

בכל עבודת הלחמה עדינה ומדויקת, יש חשיבות בין השאר גם לצורת הראש (ה"שפיץ") של המלחם. בפינצטה מצטרף גורם נוסף, והוא הדיוק בכוונון של הראשים זה ביחס לזה. בפינצטות חמות מקצועיות מאוד (ויקרות בהתאם) יש גלגלות שמאפשרות לכוון את הראשים במדויק. כאן אין אופציות כאלה, רק לנסות לתפוס את הראשים בזווית הנכונה ולהדק את שרוול המתכת שלהם מחדש, כשהמכשיר קר כמובן. מאוד לא יעיל. בנוסף, קצות הראשים הם גליליים, מה שמגביל את אפשרויות המגע עם הרכיבים ועם הלוח ויכול להקשות על העבודה, במיוחד עם רכיבים זעירים כגון 0603 ומטה.

באחד הסרטונים שמדגימים את השימוש בפינצטה הזו, המדגים תפס רכיבים, שלף אותם מה-PCB והחזיר אותם מיד למקום, להראות כמה זה קל. זה אכן קל, אבל לא רלוונטי: כמעט אף פעם לא נצטרך לעשות פעולה כזו בחיים האמתיים (חוץ מהפיכת הכיוון של לדים ודיודות, אולי). אם ננסה לתפוס רכיב לא מ-PCB אלא ממשטח עבודה, מספיק שיהיה על הפינצטה טיפה בדיל מומס כדי שמתח הפנים שלו על אחד הראשים יתפוס את הרכיב ויזיז אותו לזווית לא נוחה בחלקיק שנייה, לפני שנספיק בכלל לגעת בצד השני. בלי בדיל, רוב הסיכויים שהרכיב יחליק מהפרופיל העגול של הראשים. וזה עוד לפני שדיברנו על עומס החום שהרכיב יחטוף בזמן שהוא מוחזק באוויר, עד שנביא אותו ללוח.

אין לי דרך נורמלית למדוד את ההספק של הפינצטה, אך אם לשפוט לפי הלחמות ניסיון ובהשוואה לתחנת ההלחמה הרגילה שלי (PU 81 של Weller, הספק 80 וואט), הוא לא מתקרב ל-120W, לא לשני הראשים ובטח שלא לאחד. המספר 44W שהופיע בחוברת נראה לי סביר הרבה יותר. זה בסדר כשמדובר ברכיבי SMD עדינים, ופחות נוח עם רכיבים שנוגעים באזורי נחושת גדולים (כגון משטח אדמה או לפיזור חום). נקודות המגע האלה ידרשו הרבה יותר זמן לחימום מאשר הרגל השנייה של הרכיב וצריך לקחת את חוסר הסימטריה הזה בחשבון בזמן העבודה.

סיכום

גם אם אפשר לנסות איתה כל מיני אלתורים, הפינצטה החמה הזו מיועדת בסופו של דבר לקהל יעד מאוד ספציפי: מי שכבר יודע איך עובדים עם מלחם, ומבצע הרבה תיקונים במעגלים עם רכיבי SMD, רק לא מהסוג הממש-זעיר. עם זאת, בשביל קהל היעד הזה, מדובר במוצר נהדר שחוסך המון זמן ומאמץ, ובעלות נמוכה יחסית. הנה שוב הקישור, למי שרוצה.