לוח הפיתוח הקטן "פיקאדום", שיצרתי לפני כשלוש שנים, התגלה כשימושי יותר מהצפוי, אך ממש לא אופטימלי. הצעת החסות של PCBWay, שהגיעה אליי לאחרונה, נתנה את הדחיפה הדרושה כדי לתכנן את הדור הבא שלו. הנה הפרטים.
בפוסט האחרון על הפיקאדום המקורי (בקישור למעלה) תיארתי כמה מהבעיות שהתגלו בלוח ההוא. למרות הבעיות האלה, מצאתי את עצמי עם הזמן מרכיב עוד ועוד לוחות כאלה, לפרויקטים קטנים לעצמי ואפילו ללקוחות. זה פשוט הפתרון הכי נוח שהיה לי לפעמים "לתקוע" מיקרו-בקר קטן וחסכוני במערכת, כשלא מתכננים עבורה PCB ייעודי. פה ושם הרהרתי באפשרות לתכנן לוח חדש ומשופר, אך כמו הרבה דברים שאני רוצה לעשות, גם לזה לא הצלחתי להגיע.
ואז, כמו חצי מבעלי הבלוגים ו/או ערוצי היוטיוב בעולם, קיבלתי גם אני הצעת חסות מחברת PCBWay המפורסמת: תמורת סיקור פומבי, אפילו אם בסוף הוא לא יהיה חיובי (וידאתי את זה איתם), הם יממנו לי ייצור של PCB עד תקרת מחיר מסוימת (שכוללת גם את המשלוח). בתקופה זו, משלוחים זולים בדואר רגיל הם אופציה גרועה מתמיד, מה שהשאיר לי מרווח תמרון קטן מאוד מבחינת גודל ומורכבות הלוח – אבל לגרסה חדשה של פיקאדום זה יכול להיות מעולה!
הסתכלתי על הפיקאדום הראשון, המטרות שלשמן תכננתי אותו, והדברים שעשיתי איתו בפועל: בחלק מהפיצ'רים שלו לא השתמשתי למעשה כמעט אף פעם, וחלק היו טובים אבל עם מימוש מסורבל. היו גם כמה אופציות שרציתי להוסיף: התאמה בסיסית למטריצה, התאמה גם לדגמי PIC עם קצת יותר פינים (14 במקום רק 8), מייצב מתח, ויציאה עם טרנזיסטור שיכולה לספק יותר זרם מאשר פין של מיקרו-בקר. כל זה חייב להיות בלוח באותו גודל כמו הקודם – ועדיף פחות.
בתכנון הלוח החדש נעשו כמובן כמה פשרות, בגלל מגבלות גודל, רכיבים (רציתי להשתמש במה שכבר יש לי ולא לקנות במיוחד) וכדומה. כשהחלטתי שהוא מספיק טוב שלחתי את הקבצים ל-PCBWay. הלוחות יצאו מהמפעל למשלוח תוך יומיים, והגיעו ארבעה ימים בלבד לאחר מכן – סה"כ פחות משבוע. באריזה היו 28 לוחות – הזמנתי 25 – ארוזים בוואקום.
סקירת ה-PCB
בדרך כלל אני משתדל לעצב לוחות סולידיים, שלא יתקרבו בשום צורה לגבולות היכולת של מכונות לייצור זול. אך כאן, בשביל הביקורת, כן עשיתי שלושה דברים פחות שגרתיים (אצלי לפחות). ראשית, בחרתי בכמה מקומות בגודל הכתב המינימלי שהומלץ באתר (גובה אות 0.8 מ"מ). כפי שניתן לראות בתמונה הבאה, הוא יצא ברור וקריא לגמרי, ונראה די טוב גם דרך זכוכית מגדלת.
שנית, מתוך החורים ל-headers יצרתי אחד מוארך, שנועד לתת לי גמישות מסוימת בחיבור של בית סוללה. גם הוא יצא יפה ומסודר:
ושלישית, בחרתי לעגל את שולי הלוח בצורה עדינה מאוד. בלוחות אחרים ששלחתי לייצור בעבר, תוואים כאלה איתגרו את המפעלים והיו פה ושם בליטות וחספוסים. כאן לא הבחנתי בתקלות – הלוחות נחתכו בצורה מדויקת ויפה.
דבר נוסף שכדאי לציין הוא עמידות ה-soldermask. בלוחות מסוימים שייצרתי במקום אחר, הציפוי הצבעוני התקלף לעתים מעל traces בעת ההלחמה הידנית, בנקודת המגע עם הפד, והנחושת מתחתיו נחשפה – מה שיכול להוביל עם הזמן והתנאים, אם לא מטפלים בזה, לאיכול של הנחושת. בלוחות האלה מ-PCBWay, בטמפרטורות הלחמה דומות ועם גדלי פדים דומים, עוד לא ראיתי תופעה כזו של חשיפת traces. ייתכן שזה פשוט מזל/חוסר מזל, או קשור לעובי הלוח (התקולים היו 0.8 מ"מ, אלה 1.2 מ"מ), או משהו אחר.
לגבי המחיר: PCBWay זולים בקטגוריה אבל לא הכי זולים. אם התקציב שלכם מוגבל מאוד, ובמיוחד אם אתם רוצים משלוח מהיר ומתנדנדים בגללו על גבול המע"מ-מכס, כדאי לחפש אלטרנטיבות. אחרת, לפחות ללוחות פשוטים כאלה, PCBWay זו אופציה מובילה בהחלט.
חזרה לפיקאדום
קשה להוציא לוח מושלם על המכה הראשונה, ובמיוחד כשמכינים ושולחים אותו לייצור בשלוש בבוקר. ואכן, מהר מאוד גיליתי שתי פאשלות שלי: החלפתי בטעות את המיקומים של הכיתובים לקבל ולנגד ה-pull-up של המיקרו-בקר (זה יהיה די קטלני אם מישהו יתבלבל ביניהם בגלל זה), וההכנה לבית סוללה הייתה אמנם בסדר מבחינת הרגליים להלחמה, אך הפלסטיק של בית הסוללה קצת חוסם את אחד החורים של ה-header, אם משתמשים ב-PIC בעל 14 רגליים.
חוץ מזה הכול תקין ועובד לפי התוכנית. הנה שלושה לוחות שהכנתי בינתיים, וליתר ביטחון הלחמתי קבל ונגד במקומות הנכונים לעוד עשרה לוחות ריקים, כדי שלא אשכח מהעניין עד היום שבו אצטרך אותם.
