אחרי יותר מדי כמעט-תאונות עם אופניים וקורקינטים בשטח התנועה המוגבל שלנו, אחד הילדים החליט שמישהו – לא ננקוב בשמות – צריך לבנות ולהתקין רמזורים בנקודות אסטרטגיות. ואז התגלגל לידיי אל-פסק שסיים את חייו. נחשו מה קרה אחר כך.
המצבר של האל-פסק היה גמור, אבל זה לא אומר שאין עוד מה להוציא משם. הפאנל הקדמי תפס את עיני מיד, בזכות הלדים אדום-צהוב-ירוק והמתג הגדול והנוח. הרי זה כבר 80% צעצוע רמזור מוכן! סילקתי את שאר הפלסטיקה ואת השנאי הכבד, וזה פחות או יותר מה שנשאר:
בצד התחתון של הכרטיס הקטן (זה שמימין למעלה בתמונה), עם קונקטור ה-USB, לא היה משהו מעניין, רק איזה מיקרו-בקר לצריבה חד-פעמית. המחשב לא זיהה אותו כך שלא יכולתי לתקשר איתו, ולא הייתה לי כוונה להתחיל לחפש דרייברים – יש גבול.
על הלוח הראשי הגדול היו כמה דברים יותר מעניינים: מימין, ארבעה טרנזיסטורים מדגם IRLB4132, וגוף קירור מרשים; כמה קבלים אלקטרוליטיים שנראו תקינים ועם רגליים מספיק ארוכות בשביל שימוש חוזר בפרוייקטים ביתיים לא חשובים; באזר קטן; ג'וק LM324L (זה שבאמצע הלוח) שכולל ארבע יחידות מגבר שרת; ממסר אחד שהצלחתי לשלוף בלי יותר מדי מאמץ (האחרים היו שקועים בבריכות של בדיל); ומיקרו-בקר של NXP מדגם MC9S08FL8C, שאין לי מה לעשות איתו זו אבל פעם ראשונה שאני רואה מארז כזה – SDIP, עם רווח של 1.78 מ"מ בין פין לפין (לעומת 2.54 ב-DIP רגיל).
אחרי שאספתי את השלל הזה ונפטרתי משאר החלקים, חזרתי לפאנל. לשמחתי, על ה-PCB שלו היו אפילו נגדים 510 אוהם בשביל הלדים. האור לא יהיה חזק ובהיר במיוחד, אבל מילא, הלקוחות יצטרכו להסתדר. מיפיתי את הקונקטור שעל ה-PCB: שני חיבורים למתג, חיבור אחד common anode ("פלוס משותף") עבור הלדים, שלושה לשליטה אינדיבידואלית בלדים, ושניים נוספים לא רלוונטיים לי – כנראה איזשהו פידבק בסיסי למיקרו-בקר שעל הלוח הראשי, שיידע אם הלדים עובדים או שרופים.
את הבקרה של הרמזור החלטתי לממש בעזרת לוח PICADOM, שכבר בנוי עם חורים בשביל מתג לחשמל, מה שמפשט עוד יותר את העבודה. הקוד לא מסובך, אך כשניסיתי להעלות אותו ללוח גיליתי שאחד משני הצורבים PICKIT4 שלי מת – סביבת הפיתוח טענה שהיא לא מצליחה לתקשר איתו. זו בהחלט הייתה תקלה בצורב עצמו, כי באותו סשן, עם אותו כבל ואותה יציאת USB, ובלי להיות מחובר ל-PICADOM בכלל, הצורב השני כן עבד וזה לא. פתחתי אותו בזהירות לחפש משהו מנותק או שרוף. לא מצאתי כזה, אבל כן ראיתי לחצן זעיר מסתתר ליד כניסת ה-USB. האם הוא מיועד לאיפוס הצורב?
חיפשתי קצת ברשת והסתבר שהוא קשור לעניין, אבל התהליך המלא קצת יותר מורכב. בסביבת הפיתוח בוחרים בתפריט הלא-צפוי Debug -> Hardware Tool Emergency Boot Firmware Recovery ומופיע חלון עם רצף שלבים (מוסברים טוב מאוד) לשחזור הקושחה של הצורב. וזה אפילו עבד!
כדי שהרמזור יהיה קצת יותר מעניין ואינטראקטיבי, קדחתי חור בפלסטיק והוספתי שם פוטנציומטר ממחסן השאריות שלי. המיקרו-בקר קורא את המתח במוצא שלו ומשנה בהתאם את משכי האור האדום והאור הירוק, בין שנייה ל-40 שניות בערך. הקוד בנוי כך שהתגובה לסיבוב הפוטנציומטר היא כמעט מיידית, כלומר שאפשר לקצר ולהאריך את משך האור גם בזמן אמת – הרבה יותר מרגש, אם כי זה לא באמת מה שימנע את הכמעט-תאונה הבאה..