נכון להיום, מדפסת תלת הממד שלי עובדת בעיקר על דגמים שהילדים מעצבים ב-Tinkercad, אבל גם אני מדפיס לפעמים משהו משלי. הנה כמה דוגמאות שהצטברו מאז הפעם האחרונה שדיברתי על הנושא.

נתחיל בחוב ישן מהפוסט על המתקן לעטים. לפני ההדפסה הסופית שם הדפסתי דגם חלקי למדידות, והבטחתי ליצור לו תוסף קטן שיהפוך אותו למעמד עבור פתקי ממו ועט. הניסיון הראשון לא הצליח – בעיה של דיוק במידות, שארחיב עליה קצת בהמשך – אך זמן קצר לאחר מכן יצרתי מהדורה שנייה שעמדה בדרישות (החלק הצהוב בתמונה):

מאחורי המעמד לפתקים שבתמונה אפשר לראות את הבסיס של המיקרוסקופ הסטריאוסקופי שלי, עם חזית של מין מגירה שטוחה למטה. המגירה הזו היא גם כן הדפסה שלי, במטרה להנציל את השטח המבוזבז שמתחת לבסיס המתכת הכבד. הבסיס מוגבה ונשען על ארבע רגליים בפינות, מה שיוצר חלל ריק שכל מיני דברים מתגלגלים אליו בלי כוונה וקשה להוציא אותם. אז מדדתי את ה"כניסה הקדמית" לחלל הזה ואת עומקו, ויצרתי את זה:

הידית של המגירה נמצאת מימין וקשה לראות אותה בגלל הצל. ה"אוזניים" בצד השמאלי מונעות מהמגירה להשתחרר ולברוח בטעות מבסיס המיקרוסקופ, ואורכן נקבע כך שאפשר יהיה לפתוח את המגירה במלואה, עד ה"קיר" האחורי שלה ממש. בהתחלה חשבתי להדפיס גם את קרקעית המגירה כולה, אבל כשראיתי כמה זמן זה ייקח נבהלתי והדפסתי רק רשת לתמיכה. גזרתי יריעת פלסטיק לבנה דקה בגודל המתאים והנחתי אותה על הרשת. היא מהווה קרקעית יעילה באותה מידה, עם הפסד אפסי בנפח, וגם ניתנת להחלפה בעת הצורך. בתמונה שבראש הפוסט אפשר לראות את המגירה בפעולה.

הצד התחתון של בסיס המיקרוסקופ טופל, אבל מה עם החלק העליון שלו? במקום להניח עליו קופסאות סתם, החלטתי להשקיע ולתכנן משהו בהתאמה מדויקת למידות ולצרכים. זמן-מה לפני כן הדפסתי דגם מוכן מ-Thingiverse, של מארז לספק כוח שולחני סיני (DPS5005), אז כעת הדפסתי בסיס שמחזיק את המארז הנ"ל בצורה יציבה, בתוספת תא צדדי לאחסון חוטי החשמל שיוצאים מספק הכוח, כדי שלא יתגלגלו על השולחן ויסתבכו במשהו כשהם לא בשימוש. הוספתי גם תא גלילי לפינצטות ומגש קטן לחלקים. אחרי עוד קצת מחשבה, הדפסתי בנפרד מחזיק למפסק חירום גדול ובולט, בשביל כיבוי והדלקה נוחים של הספק. החלק הזה כולל מעין וו גדול שמצמיד אותו לשאר המבנה המודפס.

מה שמייחד את התכנון הזה לעומת פתרונות קנויים הוא מה שאי אפשר לראות בתמונה למעלה – טבעת אופקית שמעגנת את המבנה כולו לעמוד העגול שיוצא מבסיס המיקרוסקופ. בצילום הבא אפשר לראות את הטבעת הזו, ואת הבסיס שמחזיק את המארז של ספק הכוח (הוצאתי את המארז מהמקום והזזתי אותו לכיוון המצלמה כדי שאפשר יהיה לראות מה קורה מאחור):

בזכות הטבעת המתקן כולו נשאר יציב על בסיס המיקרוסקופ, לא מחליק ולא נופל, ועם זאת אפשר לכוון אותו קצת ימינה או שמאלה אם צריך.

בנושא אחר, רובוט ה"מאנקי-נקו" שהכנתי לילדים לפני כשנתיים נשאר תקין מבחינת האלקטרוניקה, אבל החלקים המכניים שאחראיים לנפנוף הזרוע כשלו שוב ושוב – לא פלא, בהתחשב בזה שהם התבססו בעיקר על דבק חם. בשלב מסוים נמאס לי להדביק ולחזק אותם כל חודש-חודשיים, אז תכננתי חלפים אמינים יותר בתלת ממד, על סמך המידות של הקודמים ובתוספת כמה שיפורים קלים. הנה התוצאה הסופית:

האתגר בהדפסה הזו היה ליצור ברכיב הימני, דמוי הצלב, חור שיתאים בדיוק לציר של מנוע הצעד. גם כשהציר עצמו נמדד במדויק, והשרטוט בתוכנה מדויק בהתאם, המדפסת עצמה לא יכולה להגיע לרמת הדיוק הדרושה ומפספסת בכמה חלקי מילימטר. למעשה הדפסתי שני דגמים חלקיים, עם פקטור קנה מידה שונה, עד שהגעתי לגודל שהתאים בפועל:

נראה שעיקר הבעיה היא ה"מעיכה" הקלה של הפלסטיק הנוזלי בעת ההדפסה, שגורמת לו להתפשט מעט לצדדים ולהידחק אל תוך האזור שאמור להיות חור. זה דבר שאפשר למדוד ולהתחשב בו בתכנונים עתידיים, או לנסות למתן באמצעות הגדרות מתקדמות בתוכנת ההכנה להדפסה. לזה עוד נגיע.