ממש לפי התסריט של נבואות הזעם שלי מלפני שש שנים, אתר makers.co.il עומד לסגור את שעריו, ואם לא יקרה משהו מפתיע במיוחד, כל החומר שבו ייעלם לנצח. מה המשמעות של זה מבחינתנו המייקרים, ומה זה אומר עלינו?
לפני זמן-מה הודיעו שני המפעילים של makers – ושל האתר המקביל eFly, שעוסק בעיקר בטיסנאות – שעקב מחסור במוטיבציה ובמשאבים הם עומדים לסגור את האתרים. כזכור, אתר makers עלה לאוויר בדיוק לפני שש שנים, ב-12 בפברואר 2013.
לפני כל דבר אחר, חשוב לי להבהיר חד משמעית: אין לי שום תלונה בעניין כלפי המפעילים עצמם. אני לא מאשים אותם ולא כועס עליהם. למען האמת, בנסיבות זהות, אני במקומם הייתי סוגר את מייקרס הרבה יותר מוקדם. הם טעו, אולי, בזה שבחרו בשירות אחסון וברישום דומיין ישראליים שעולים הרבה יותר מאשר בחו"ל, אבל היו להם שיקולים משלהם.
עם זאת, האתר הוקם מלכתחילה כדי ליצור ולתמוך בקהילת המייקרים הישראלית, אז מה ההשלכות של המהלך עליה? בתחילת 2013, כשהבעתי את התנגדותי להקמת אתר כזה, החשש שלי היה שאם יהיה מפעיל יחיד ש"יחזיק את המפתחות", ויום אחד יימאס לו מסיבה כלשהי לתחזק את האתר, הדבר עלול למשוך את השטיח מתחת לרגלי הקהילה כולה. החצי הראשון של הנבואה הזו התממש, אבל בחצי השני פספסתי לגמרי: כי אין קהילה ראויה לשמה, וגם אם הייתה, התוכן הקיים כרגע באתר לא היה עוזר לה.
באחד המערכונים בתוכנית הקאלט "העולם הערב", ששודרה בתחילת שנות התשעים (תקופה שעוד ראיתי טלוויזיה), דמות בשם "הילד רוּבִּי" (אברי גלעד) זכתה בשלושת המקומות הראשונים בפסטיבל זמר, עם אותו שיר בדיוק. כשהכתב (ארז טל) הביע את תמיהתו, הסיר רובי את התחפושת וגילה שהוא בעצם האמרגן של הפסטיבל, שעשה את התרגיל המלוכלך כי נקלע לקשיים כלכליים. טל טען שזו הונאת הציבור, ועל כך השיב האמרגן: "אני דיברתי עם הציבור והוא אמר שהוא יבוא. הציבור הונה אותי! זו הונאת האמרגן פה!"
ולמה סיפרתי את כל זה? כי במובן מסוים, השנתיים שהשקעתי בניהול המעשי של אתר מייקרס (קרוב ל-4900 הודעות בפורומים, פלוס עשרות פוסטים בבלוג פנימי, מאות הודעות פרטיות, הרחקת ספאמרים וכו') גרמו לי להרגיש כמו אותו אמרגן. הציבור אמר שהוא יבוא ולא בא, קהילת המייקרים המקוונת לא באמת התקדמה ולא באמת התפתחה, ובסופו של דבר יצא שכמעט כל היוזמות והניסיונות לקידום האספקט הקהילתי דרך האתר היו שלי בלבד… ואפילו על זה היו מי שהתלוננו (אם כי ממש מעטים, לא לדאוג). כשעזבתי את התפקיד ציפיתי שהאחרים – אלה שהיו איתי בתחילת הדרך – ייצאו אולי מהצללים בלית ברירה וימלאו את החלל שנוצר, או שיקום מישהו חדש עם אנרגיות חדשות, אבל זה לא קרה. בלי ההנשמה המלאכותית שלי, האתר נכנס לתרדמת של פעילות מעטה ואפס התקדמות, ונשאר בה עד היום.
כפועל יוצא מכל זה, לא הצטברו באתר תכנים בעלי ערך לקהילה כולה. התשתית למאמרים, בלוגים מושקעים וכדומה הייתה קיימת בעיקרון, אבל לא נוצלה – הרוב המוחלט של הטקסטים באתר היו שאלות ותשובות נקודתיים, כאלה שקשה לאתר לאחר מכן בחיפוש ושקשה לזקק מהן תועלת לימודית כללית. כלומר, גם אם ניתן עכשיו למייקר מתחיל את כל התוכן של makers על מגש של כסף, יהיה לו קשה מאוד ללמוד ולהתקדם בעזרתו. ומכאן שסגירת האתר במצבו הנוכחי לא תפגע באף אחד, פרט אולי למי שירצה לחזור לאיזשהו שרשור מטעמי נוסטלגיה.
אגב, זה עבד גם בכיוון ההפוך. אנשים לא הגיעו בהמוניהם מבחוץ לתכנים המועילים באתר (כי לא היו תכנים כאלה, ולא היו מספיק משתתפים פעילים), אז לא היה מי שיצפה ויקליק על פרסומות, ואז למפעילים היה קשה יותר לכסות את העלויות של אחזקת האתר…
מה שמביא אותנו, שוב, להבחנה הקריטית והחד-משמעית: קהילות לא נוצרות מעצמן. גם לא מספיק להרים תשתית טכנית כדי שקהילה תיווצר עליה. אפילו אם לפעמים נדמה למתבונן מבחוץ שדברים קורים ספונטנית, זה לא ככה: צריך אנשים – יותר מאחד או שניים – עם מוטיבציה פנימית גבוהה (בניגוד לסתם התלהבות ראשונית) שיפעלו לאורך זמן ויתחזקו את הקהילה ואת התשתית שלה בצורה אקטיבית, בניראות גבוהה. בנוסף, כשהקהילה צריכה להתבסס על ידע ולמידה כמו במקרה שלנו, חייבים מסה קריטית של אנשים עם הידע, הנכונות והסבלנות שיוכלו להפיק תכנים ראויים, בפורמטים שאפשר יהיה לאתר ולהיעזר בהם גם לטווח הארוך.
בשנים הראשונות של אתר מייקרס, בגלל חוסר ניסיון או אופטימיות יתר, לא הקפדנו על הדברים האלה, וכך הגענו למצב העגום הנוכחי. חלק מזה הוא באשמתי – הייתי צריך לקחת יותר ברצינות את הירידה בפעילות של "דור המייסדים" וליזום כבר אז חיפוש של מחליפים, ואולי זה לא היה הצעד הכי מוצלח בעולם פשוט לזרוק את שרביט הניהול ולקוות שמישהו אחר יתעשת ויתפוס אותו. עכשיו זה מאוחר מדי, ואפשר רק לקוות שיום אחד תימצא בכל זאת דרך ליצור למייקרים הישראליים בית קבע אמתי אונליין.
עדכון: בתאריך 13/3, פחות משבועיים אחרי שהאתר נסגר, הוא עלה מחדש; יוני פפיני, פעיל וותיק במייקרס (בין השאר) לקח על עצמו את העלויות והניהול והחזיר את האתר לחיים. כרגע הכול פועל באותה מתכונת כמו קודם, לטוב ולרע, ונקווה להתפתחויות חיוביות גם בהמשך.
עדכון נוסף, למען ההיסטוריה: זמן לא רב אחרי שהעלה את האתר מחדש, יוני ויתר על התכנים המקוריים ופרסם שם רק תכנים משל עצמו. בהמשך, האתר נסגר לגמרי.
חוזרים לחיים? 🙂
הדבר הכי וודאי שאני יכול לומר כרגע זה "אולי", עוד לא ברור לאן התהליך הקיים יוביל. בכל מקרה, גם אם יהיה המשך, זה לא יהיה על אותה פלטפורמה.
אני מגיע מתחום פיתוח תוכנה. אבל נתקלתי הרבה, גם בתחביבי וגם בחיי המקצוע, בצורך בעזרה בתחום של making (מסביב לאלקטרוניקה, ארדואינו, תקשורת וכו'). נעזרתי רבות בפורום, אבל כמעט ולא היתה לי אפשרות לעזור. (כי אין זה התחום שלי). וחבל לי שהוא נסגר. לדעתי יש המון אנשים שבפונטצייאל להיות מייקרים, אבל לא יודע אם רבים משוגעים לדבר שיתמקצעו בתחום. (לדוגמא, אני מאוד אוהב את הנושא, אבל במציאות אין לי כמעט רגע להשקיע בו). בכל אופן, אם מישהו רוצה עזרה בפן התיכנותי בהקמה של פורום בעניין כלשהו, יותר מאשמח לעזור ולתת מניסיוני. אולי גם אתרום מהשרתים שלי… (בתבסס על פלטפורמת פורום מודרנית… לקרוא עוד »
כאחד שהיה פעיל באתר הנ"ל בשנותיו הראשונות ופרש, אוכל לומר שחוסר ההצלחה היה כתוב על הקיר, והסיבה היא אחת; ניהול כושל. לא ניתן היה לכתוב משהו הגיוני בלי לקבל חפירות, ובגלל שיתוף ידע של מקומות קנייה אשכולות הוקעו כ"פרסום אסור" ונמחקו. אף אחד לא רוצה משטר ניהול דיקטטורי, ולכן גם המקום לא מושך חברים חדשים. כשהבנתי שאני משקיע זמן ומילים במקום שאף אחד לא מעריך, אף אחד לא קורא, ואף אחד גם לא יקרא – כי הניהול האקטיבי מדי והכושל לא יגרום לאף אחד להכנס לשם – פרשתי. מקום רציני צריך להראות כמו אחד כזה, ולא כמקום שיש בו פורום… לקרוא עוד »
אני אתחיל מהאמצע 🙂 לגבי פרסום של עסקים, היו על זה ויכוחים בהתחלה בין ה"מייסדים"; מה שקרה זה שמפעילי eFly (שהיה קיים כאמור לפני מייקרס) צברו ניסיון רע מאוד בקטע הזה, בלגנים שהגיעו עד תביעות משפטיות בגלל דברים שפורסמו בפורומים שם, ולכן הם לא היו מוכנים בשום פנים לתת לדבר כזה לחזור על עצמו. האם זה היה כל כך נורא שלא היו פרסומים מסחריים? לדעתי לא, אולי בפועל כן, מה אני יודע. גם הגישה ה"דיקטטורית" הייתה עניין של החלטה, שוב מתוך ניסיון ספציפית ב-eFly ובכלל באינטרנט. בפורום דעות נותנים לכל אחד לכתוב מה שבא לו, אבל בפורום טכני למייקרים זה… לקרוא עוד »
אני מדבר על דברים שקרו אחרי שפרשת. אין לך כל קשר לזה..
ונכון שלא ראוי לפרסם, אבל כן ראוי להבחין בין פרסום, לבין שיתוף ידע ומקומות קנייה, ובין מישהו שנרשם לפרסם לבין משתמש ותיק ומכובד.
לגבי דיקטטורה, אולי צריך יד מכוונת, אבל אני את בית הספר סיימתי לפני אי אלו שנים. אם אי אפשר להתבטא בחופשיות, אז אולי צריך לעבור למקום אחר.
הבעיה של הפרסום יותר עמוקה ממה שתיארת, זה לא רק פרסום ישיר. למשל, מייקר ותיק ומכובד כותב שבחנות X השירות בינוני – מיד בעל החנות יכול לקפוץ ולדרוש הסרה של הפוסט והתנצלות, או לתבוע על לשון הרע או הפסדים דווקא *בגלל* שזה משתמש ותיק שרבים בפורום מקשיבים לו.
התחושה שלי – שוב, כצופה מבחוץ – הייתה שאחרי שפרשתי, האתר נותר ללא ניהול אקטיבי (חוץ אולי מסינון פרסומות וטרולים). אם הם בחרו להקדיש את הזמן להתעסקות בקקי מאחורי הקלעים, אז זה עוד יותר גרוע ממה שחשבתי :-\
אני חושב שמה שבעיקר בעייתי באתר בעברית היא העובדה שיש כ"כ הרבה תוכן זמין באנגלית ומעודכן הרבה יותר
אתרים כמו האקסטר אינסטרקטאבלס עדהפרוט וכו עושים עבודה ממש טובה.
זה משאיר את העשיינים הרציניים בעברית קצת מוגבלים.
יש אלפי בלוגים, וכמו שמפרסמים פרסומים מדעיים בשפה בינלאומית כך גם מייקינג.
ללא קשר, כל הכבוד על ההשקעה וההתמדה
אני קצת שמח כי כך יהיה לך יותר זמן לכתוב פוסטים…
לא התפנה לי זמן, מאז 2014 לא השקעתי במייקרס יותר מכמה דקות בשבוע… ואני לא מאמין שמישהו באמת משתמש במילה "עשיין" 😀
לגבי instructables אני סקפטי, יש שם לא מעט זבל, מצד שני זה נכון שאם מחפשים אפשר למצוא חומר די איכותי באנגלית, וכיוון שהתחביב הוא לא מבוסס-מיקום יש פחות צורך בתכנים מקומיים. מעניין אם יש תכנים רציניים בשפות אחרות.
מספר המשוגעים די גדול ולדעתי גדל כל הזמן, אבל המשוגעים מתחלקים לשני סוגים: כאלה שצריכים עזרה ולא יכולים לכתוב תכנים איכותיים, וכאלה שיש להם ידע, אבל אין להם זמן כדי לכתוב תכנים ומדריכים.
הסוג הראשון בדרך כלל הם אלה ששואלים את רוב השאלות הקצרות שחוזרות על עצמן שוב ושוב והסוג השני מדי פעם מנסה לענות להם עד שמתייאש.
כשמישהו מהסוג הראשון צובר מספיק ידע הוא עובר לסוג השני והגלגל ממשיך להסתובב…
יש כמובן אנשים באמצע, אבל הם המיעוט.
לצערי, אני לא בטוח שכל כך הרבה אנשים עברו מהסוג הראשון לשני… והייאוש היה נעשה יותר נוח אם היו יותר אנשים שעונים, או שאלה שעונים היו מקדישים לפחות חלק מהזמן ליצירת תכנים מסודרים שאפשר להפנות אליהם במקום לטרוח לענות כל פעם מחדש.
אתה יודע מה, לפעמים התכנים כבר קיימים ועדיין אנשים לא מודעים אליהם או מתעצלים להפנות אליהם (ע"ע הוויקיפדיה שלי לפקודות ארדואינו).
בסופו של דבר הבעיה אכן מתכנסת לשני גורמים – מספר האנשים שיכולים לתרום, והמוטיבציה שלהם לתרום מעבר לשאלה-תשובה המיידיות. אגב, אני משתמש במילה "לתרום" אבל בקהילה איכותית גם המתקדמים ירוויחו הרבה וילמדו הרבה זה מזה.
אני מתעניין בדעתך, האם הסיבה שהאתר לא הצליחה היא "לא הצטברו באתר תכנים בעלי ערך לקהילה כולה. התשתית למאמרים, בלוגים מושקעים וכדומה הייתה קיימת בעיקרון, אבל לא נוצלה – הרוב המוחלט ….." מה שכתבת. או שהסיבה האמיתית היא שאין מספיק נפח של קהילת המייקרס המקומית כדי להחזיק אתר פעיל וחי, ומספר "המשוגעים לדבר" קטן מידי.
קודם כל אני מבדיל בין "אתר פעיל וחי" לבין "אתר שמקדם את הקהילה". יש חפיפה מסוימת כמובן אבל זה לא בדיוק אותו הדבר.
הסיבה שלא הצטברו תכנים מועילים היא בדיוק זה, שאין מספיק "משוגעים לדבר", שהם גם בעלי ידע וגם בעלי זמן, רצון ויכולת להפיק תכנים למתחילים.
אני אוסיף להבהרה – לדעתי כן יש מספיק מתחילים, שאם היו נותנים להם הכוונה טובה הם היו נשארים בתחום ולא עוזבים אותו אחרי הפרויקט הראשון. המשוגעים-באמת לדבר הם המעטים שצריכים לתת את ההכוונה; הנפח של הפעילות באתר לא בא רק מהם אלא מכולם.
ומה עם קהילת מדפסות ה3D ? זה נראה כאילו יש התעניינות עולה והולכת , עכשיו שמחיר המדפסות הזולות הגיע לרמה כזו שכל אחד יכול לקנות מדפסת. אנחנו עולים במעלה העקומה של גרטנר. האם יש מצב להקים מרכז אינטרנטי לקהילה הזו?
אולי, אבל אני לא הכתובת לזה – מבחינתי זה רק עוד כלי במסגרת המייקינג הרחב יותר, ובהחלט אין לי מספיק ידע או ניסיון או היכרות עם מדפסות שונות כדי לתרום משהו מהותי למתחילים.