מכיוון שכבר היה לי ביד ג'וק ATMega328-PU חופשי עם Bootloader של ארדואינו, החלטתי ללכת עד הסוף ולהרכיב אותו על מטריצה, כפי שמתואר כאן. העברה של מיקרו-בקר מלוח הארדואינו למטריצה היא שלב נוסף בדרך ל"עצמאות" – שחרור מהסטנדרטים והמגבלות של עולם הארדואינו ומעבר לתכנון מעגלים יעודיים, בהתאמה מדויקת לצרכים הספציפיים של כל פרויקט. שלא יהיה ספק, הארדואינו הוא דבר מדהים ואפשר לעשות איתו אינספור דברים מדהימים לא פחות גם במסגרת המגבלות הקיימות – ובכל זאת, גם בקטע של עלויות וגם בקטע של למידה, אף פעם לא מזיק לפתוח את הראש גם לכיוונים אחרים. אז הנה לפניכם ההתרשמות שלי מההרכבה הזו – מיד אחרי התמונה.

הג'וק שיושב באמצע הוא ה-ATMega328-PU שעליו צרבתי את ה-Bootloader בעבר. סימנתי אותו בחתיכת מדבקה משולשת כדי להזכיר לעצמי שזהו השבב מהסוג הזול, שצורך יותר חשמל (הכיתוב שעליו, גם לפני שהתחיל להישחק, לא היה מי-יודע-מה ברור).

חיבור החוטים נעשה לפי השרטוטים בקישור שהבאתי למעלה, ואפשר לעבוד גם לפי הסכמה כאן. כל עוד בודקים בתשומת לב איזה חוט הולך לאן, מדובר בשתי דקות עבודה בערך עד שהעסק עובד. ליד הנורית הירוקה, מסתתרים מאחורי חיבורי החוטים הצהובים, נמצאים גביש השעון (16 מגהרץ) ושני הקבלים שמייצבים את הזרם עבורו (כל קבל בערך של 22 פיקו-פאראד). גם כאן, לא צריך להבין בדיוק מה כל דבר עושה כדי לחבר הכל ביחד.

את אספקת החשמל אילתרתי מכבל USB ישן שהיה ברשותי. חתכתי אותו באמצע, חשפתי את החוטים המתאימים שבו (אדום ושחור) והלחמתי אליהם חוטים עם פיני חיבור שמיועדים למטריצה. את שאר החוטים שנותרו חופשיים – יש שם גם חוטי תקשורת, תילי נחושת עדינים לסיכוך ועוד כמה שטויות – עטפתי באיזולירבנד כדי שלא ייגעו זה בזה או במשהו אחר ויגרמו לקצר.

דבר אחד שחשוב לזכור הוא שהפינים של הג'וק לא תואמים בדיוק את סידור החיבורים של הארדואינו. לדוגמה, פין 13 בארדואינו מחובר למעשה לפין 19 בג'וק: במבט מלמעלה על לוח ארדואינו סטנדרטי, הם בכלל משני צדדים שונים של המיקרו-בקר! מיפוי נכון של הפינים השונים לפי סטנדרט הארדואינו אפשר למצוא כאן, ובדף הזה השתמשתי כדי לאתר את הפין המתאים להבהוב בנורית באמצעות תוכנית Blink הקלאסית שצרבתי על הג'וק.

ומה בדבר העלויות? אם נתעלם לרגע מהחסרונות הטכניים הברורים לעומת לוח ארדואינו רגיל, מה ההפרש במחיר? התשובה תלויה במידה רבה ברכיבים ובכלים שכבר יש לכם. לדוגמה, כדי לצרוב תוכניות על ארדואינו מאולתר צריך לוח ארדואינו אחר שמסוגל להתחבר למחשב, או לפחות מודול תקשורת מתאים (USB to Serial), וזו הוצאה נוספת. אם כבר התחלתם לשחק עם ארדואינו רגיל וצברתם קצת רכיבים וחוטים, תוכלו לבנות ארדואינו-על-מטריצה בשישה-שבעה דולרים בערך (ג'וק, מטריצה ועלות משוערת של הרכיבים הקטנים). לעומת זאת, אם אתם מתחילים מאפס ממש ומקפידים לקנות בזול, העלות הכוללת יכולה להגיע למשהו כמו חמישה-עשר דולרים (אם כי יישארו לכם הרבה רכיבים קטנים בצד לשחק איתם).

הארדואינו-על-מטריצה לא יפה במיוחד, אך הוא פונקציונלי לגמרי ואין בעיה להוסיף לו אלמנטים כמו נורית "ON" ולחצן איפוס. ההרכבה, כמו שציינתי, קלילה. אם וכאשר יהיה לי זמן (פרט לענייני החיים האמיתיים, אני עסוק בעיקר בלהכין פוסטים על שפת C למתחילים), אולי אכין בשביל האתגר לוח ארדואינו על Stripboard או פתרון קומפקטי דומה. המשך יבוא…

לסיום, רגע של אדמיניסטרציה: חדי העין מביניכם בוודאי שמו לב לשינוי תמונת הנושא של הבלוג. שיניתי אותה כי היא טיפה יותר רלוונטית לנושא הבלוג, ובשביל תאימות עם הבלוג האחר שלי, בנושאי כתיבה, שבהחלט הגיע הזמן להעיר אותו מתרדמתו.