בדיקת שפיות פרימיטיבית-לכאורה יכולה להציל את לוחות ה-PCB שאנחנו שולחים לייצור – ובעקבותיהם גם את הדדליינים שלנו.

כבר הזכרתי בעבר תופעה מסתורית, שאנחנו לומדים במקרה משהו תיאורטי חדש, ותוך ימים ספורים מסתבר שהדבר שלמדנו פשוט קריטי לפרויקט שאנחנו עובדים עליו עכשיו. אני לא טוען, כמובן, שזו תופעה אמתית בקטע מיסטי או משהו – ובכל זאת, נחמד לראות את זה קורה.

לפני זמן-מה גיליתי את ערוץ היוטיוב של רוברט פראנק (Feranec), מומחה לתכנון PCB. לרוע המזל הוא עובד ומסביר בעיקר על תוכנת Altium היקרה-בטירוף, ובכל זאת יש המון מידע שימושי בסרטונים שלו. באחד מהם הוא סיפר שהוא תמיד מדפיס את התכנון שלו על נייר, לפני הייצור כמובן, כדי למדוד עליו את הרכיבים, הקונקטורים הדרושים וכדומה. הקולגות שלו נהגו לצחוק על כך, אבל – אומר פראנק – נחשו מי צחק אחרון.

ב-PCB שתכננתי לאחרונה יש כמה קונקטורים ורכיבים שלא עבדתי איתם בעבר, ואמנם יש לכולם דפי נתונים עם שרטוטים ומידות, אבל תמיד טוב לאמת את המידע הזה. למעשה, כבר כשמדדתי את הקופסה שבה אמור המעגל לשכון בסופו של דבר גיליתי שהמידות בפועל שונות מהמוצהר! ההבדל היה מילימטר או שניים בלבד, אך מספיק כדי שהקופסה לא הייתה יכולה להיסגר בלי תיקון מתאים של המעגל.

בתפריט ההדפסה של תוכנת שרטוט המעגלים KiCAD, איתה אני עובד כידוע, מצאתי אפשרות להדפסה של שכבות שונות במעגל שלי בקנה מידה 1:1. הדפסות כאלה יכולות להראות בין השאר את גבולות המעגל הפיזיים, ואיפה כל הנקודות והמשטחים שאליהם צריך להלחים משהו. בדרך כלל אלה הדברים שמעניינים אותנו לצורך מדידות (אלא אם יש בתוך אותה קופסה אלמנטים נוספים, שצריכים את המקום שלהם במרחב התלת-ממדי שמסביב למעגל). הצבתי את הקונקטורים במקומות המתאימים על הנייר, ומייד גיליתי משהו חשוב: כששיניתי קודם את גודל המעגל כך שיתאים לקופסה, שכחתי להזיז עליו את הקונקטורים (שבולטים אל דופן הקופסה) בהתאם. אם לא הייתי מקשיב לעצה של פראנק, החיבור של המעגל למודולים חיצוניים עלול היה להיפגע (למשל קונקטור שלא יכול להיכנס לגמרי עד הסוף).

שאר הרכיבים תאמו את השרטוט, כלומר שלא פישלתי בבחירה או ביצירה של ה-Footprints עבורם. על הנייר הרבה יותר קל ומהיר לבדוק ולראות את זה מאשר למדוד כל רכיב עם סרגלים וקאליפר, ואז להשוות למדידות בתוכנה.

הקאץ' כאן הוא שצריך את הרכיבים ביד כדי למדוד אותם על הנייר, וזה לא תמיד מתאפשר. הבדיקה הזו גם לא מבטיחה שלא יהיו שום תקלות – אבל היא כן מצמצמת את הסיכוי לבעיות באחד השלבים הקריטיים, היקרים והמגבילים של הפרויקט.