האם יש שיטה קצת פחות מובנת-מאליה לחסוך בסוללה של הקינדל ולהאריך את זמן הקריאה בין טעינות? פוסט על קשר פוטנציאלי מעניין בין חוויית השימוש במוצר, התוכנה והחומרה שלו.

רגע לפני שמדפי הספרים בבית שלי נכנעים לעומס המשקל, נכנעתי וקניתי קורא ספרים אלקטרוניים מדגם Kindle של Amazon ("דור שמיני" עם מסך מגע, ללא תאורה) – לפחות בשביל אותם ספרים שאין בהם אלמנטים גרפיים משמעותיים, ושעדיין לא החלטתי אם אני חייב אותם לנצח או שקריאה-שתיים יספיקו. המכשיר נחמד, די נוח, אבל בניגוד לספרים נורמליים יש לו סוללה שיכולה להיגמר.

העצה הראשונה והטריוויאלית לחיסכון בסוללה היא לכבות את ה-WiFi של המכשיר. לדברי אמאזון, במצב כזה המכשיר אמור להחזיק מעמד במשך ארבעה שבועות (חצי שעה קריאה ביום) עד שיזדקק לטעינה של הסוללה. לא ביצעתי מדידה מבוקרת, אבל המספר הנ"ל – כמו רוב ההבטחות של רוב המוצרים – נראה לי אופטימי מדי. מה עוד יכול להשפיע על צריכת החשמל?

לפני ארבע שנים וקצת פתחתי קורא ספרים אלקטרוניים מדגם אחר, שהמסך שלו נסדק, וחיברתי אותו למחשב דרך ממשק סריאלי שמצאתי על ה-PCB. מהפלט של אותו לוח הסתבר שבכל פעם שלחצו על אחד הלחצנים (למשל כדי להעביר דף) מערכת ההפעלה ביצעה מספר פעולות לעדכון התצוגה, ואז חזרה למצב השהייה.

המסך של המכשירים האלה (שאין בהם תאורה פנימית) הוא מסוג E-Ink, שצורך חשמל אך ורק כשמשנים משהו. כלומר, בין דפדוף אחד לבא אחריו, מה שצורך חשמל במערכת זה רק המעבד הראשי – או במקרה של הקינדל, אולי גם ג'וק נוסף ייעודי שבודק את הקלט ממסך המגע. אם נניח שעדכון המסך לוקח חצי שנייה ושהמשתמש מעביר דף פעם בחצי דקה, העברה של המעבד למצב שינה אחרי כל פעולה יכולה לחסוך עשרות אחוזים מהצריכה הכוללת שלו. עוד לא מצאתי מידע בנושא, אבל אני מוכן להתערב שאותו הדבר בדיוק מבוצע גם בקינדל.

כשנזכרתי במידע הזה, חשבתי מיד על עוד משהו: גודל הגופן. במכשירים האלה אפשר לעבור מתי שרוצים בין כמה גדלים שונים. הגופנים הגדולים יכולים להיות נוחים יותר לקריאה, אבל כמובן שככל שהגופן גדול יותר, כך יש פחות מידע על המסך, מה שאומר שיידרשו יותר דפדופים בממוצע כדי לקרוא את אותו הטקסט. יותר דפדופים פירושם יותר שינויי תצוגה ויותר זמן שבו המעבד הראשי ער ופעיל!

גודל גופן קטן בקינדל

בגופן הקטן ביותר ספרתי כעשר מילים בשורה ועשרים ושמונה שורות, סה"כ 280 מילים במסך. שלוש רמות מעל זה (יש 14 גדלים בקינדל) ספרתי כשבע מילים בשורה ושמונה-עשרה שורות, סה"כ 126 מילים במסך. זאת אומרת, כדי לקרוא את אותו הספר בדיוק בפונט הגדול-יותר יידרשו יותר מפי שניים דפדופים, ובהתחשב בזה שהדפדוף הוא צרכן החשמל העיקרי במערכת, סביר להניח שצריכת הסוללה תהיה גדולה יותר ביחס דומה!

כמובן, ייתכן שהמעבד צריך לעבוד קשה יותר כדי לכתוב את כל המידע הנוסף על המסך. אולי לא מבחינת הפיקסלים עצמם – למיטב ידיעתי כל הפיקסלים עוברים רענון או שינוי בעת הצגה של דף חדש, בלי קשר למה שמופיע בו – אבל כן מבחינת ההמרה של המידע הטקסטואלי הגולמי לפיקסלים. אף על פי כן, אינטואיטיבית נראה לי שהמאמץ הנוסף הזה לא מתקרב לצריכה של עדכון המסך.

כשבונים מערכת עם משאבים מוגבלים צריך תמיד לעשות פשרות ולנסות למצוא איזון טוב בין הדרישות והאילוצים. המקרה הזה מעניין במיוחד, לטעמי, כי הוא מראה שהאיזון יכול להיות קשור לדברים הרבה יותר מוזרים והרבה פחות צפויים מאשר גודל סוללה או בחירה ברכיב X במקום Y. אני עובר כעת לפונט הקטן כדי להמשיך בניסוי הלא-רשמי ולראות אם הסוללה אכן מתרוקנת בקצב איטי יותר!