שורה של מחדלים הובילה לכך שסוללת הליתיום-יון של הלפטופ של הילדים התרוקנה ל-0%, והמחשב סירב לטעון אותה. מבצע החייאה נואש הציל אותה מטיול חד-סטרי לפח המחזור, ואותי מלבזבז עוד כמה דולרים בסין.
התקלה
הלפטופ שמשמש את הילדים שלי כיום הוא למעשה מבוגר יותר מהילדים עצמם, והסוללה המקורית שלו שבקה חיים מזמן. במשך תקופה ארוכה המחשב פעל ללא סוללה כלל, עד שגיליתי סוללה חלופית זולה יחסית באחד האתרים הסיניים. לא ציפיתי ממנה להרבה, רק שתאפשר לכבות את המחשב בצורה מסודרת במקרה של הפסקת חשמל, ועד אתמול היא עמדה בכבוד במשימה.
אלא שאתמול החלטתי, כפי שאני עושה מדי כמה חודשים, לעשות קצת התעמלות לסוללה. ניתקתי את החיבור לספק הכוח, הפעלתי תוכנה זוללת-משאבים כלשהי ונתתי למחשב לרוץ. מדי פעם ניגשתי לבדוק את מצב הסוללה, אבל בשלב מסוים כנראה השתהיתי יותר מדי, או שהסוללה עצמה חשפה את אופייה הסיני הזול, וגיליתי שהמחשב כבוי. בהתחלה חשבתי שמערכת ההפעלה כיבתה את עצמה כשהבחינה ברמת סוללה נמוכה, אבל הסתבר שלא – הסוללה התרוקנה לחלוטין. בחיבור לספק הכוח המחשב עלה מחדש, הראה שהסוללה עומדת על 0%, ופשוט לא הסכים לטעון אותה.
ניסיתי ניתוק וחיבור מחדש, ניסיתי כל מיני פתרונות לא-פולשניים שמצאתי ברשת – שום דבר לא עזר. המחשב החליט שהסוללה מתה וסירב לדבר איתה. האם הגיע הזמן להשליך גם את הסוללה הזו ולהזמין אחרת? אבל אז נזכרתי בסרטון של דייב ג'ונס על טעינת סוללות ליתיום-יון בעזרת ספק כוח מעבדתי, וחשבתי – מה כבר יש לי להפסיד?
אגב, אחד המקורות שקראתי טען שאם מנסים לטעון מחדש סוללת ליתיום-יון מרוקנת, חייבים לעשות את זה מהר כי תוך כמה ימים משהו בכימיה הפנימית משתנה והסוללה מתפגרת סופית.
התיקון
המארז של הסוללה לא מיועד לפתיחה ולסגירה מחדש, והפיצוח שלו היה תהליך קשה ואלים שהשאיר, איך נאמר, פגמים אסתטיים מסוימים בפלסטיק. צריך גם להיזהר במיוחד לא לתקוע מברג או סכין עמוק מדי, אחרת עלולים להיווצר קצרים חשמליים ובעיות קטלניות אחרות לתאי הסוללה, למעגל האלקטרוני או לי. אף על פי כן הצלחתי לחשוף בסופו של דבר את מעגל הטעינה הפנימי, ומה שהכי חשוב – את החוט השחור והחוט האדום שמגיעים אליו מהסוללות עצמן. בעזרת ה"תנינים" של ספק הכוח המעבדתי שלי הצלחתי ליצור מגע עם החוטם בנקודות ההלחמה שלהם למעגל הטעינה.
הסוללה היא בת 6 תאים, והמתח הנקוב שלה הוא 11.1V, כלומר שלושה זוגות של סוללות 3.7V (כל זוג סוללות מחובר במקביל בשביל הזרם, ושלושת הזוגות מחוברים בטור בשביל המתח). כיוונתי את הספק למתח מרבי של 12.3V (שלוש פעמים 4.1V – טיפה יותר נמוך מהמומלץ לטעינה מלאה), ולזרם מרבי של 1A – גם כן נמוך מדי לטעינה רגילה, אבל לא רציתי שמשהו יתפוצץ חזק מדי אם זה לא יעבוד כמו שאני חושב…שוב, כדי להבין את כל זה לעומק רצוי מאוד לראות את הסרטון בקישור למעלה.
לשמחתי ולהקלתי, שום דבר לא התפוצץ ואפילו לא התחמם. אחרי כרבע שעה ניתקתי את הסוללה מספק הכוח ובדקתי את המתח על החוט האדום והשחור בעזרת מולטימטר: הוא עלה מ-0.01V אחרי התקלה ל-11.1V.
הכנסתי את הסוללה בזהירות למחשב, עדיין עם כל הקישקע בחוץ: מערכת ההפעלה דיווחה על 68%, ותוך זמן קצר טענה אותה ל-70%. זה עובד! ניתקתי שוב את הסוללה ובעזרת מלחציים והרבה סופר-גלו החזרתי את המארז למצב טיפה יותר ייצוגי.
לקחים ומסקנות
למה המחשב לא כיבה את עצמו בצורה מסודרת? ייתכן, כאמור, שהסוללה התרוקנה מהר מדי, וייתכן שמשהו בתוכנה שרצה באותו זמן מנע את הכיבוי המסודר (בכל זאת, Windows Vista). נכנסתי להגדרות המתקדמות של הסוללה והסתבר שלפיהן, המחשב אמור היה להיכנס למצב Hibernate רק כשהסוללה ב-5%. סינית או לא סינית, זה עדיין נראה לי קיצוני מדי, אז העליתי את הערך ל-20% בשאיפה שזה יספיק, ושהסוללה לא ספגה יותר מדי נזקים לטווח ארוך מכל הסיפור הזה.
ההחייאה שביצעתי היא בהחלט לא צעד מומלץ כל עוד יש אופציה אחרת, קלושה ככל שתהיה. זה דבר שאפשר לנסות – בלי שום הבטחה להצלחה – אך ורק כשאין שום ברירה ופח המחזור הוא התחנה הבאה. אבל עובדה שזה עבד, וכך חסכתי כמאה שקלים + חודש המתנה… לפחות עד להפסקת החשמל הבאה.
יש לי סוללה שכשהמחשב מחובר לחשמל כתוב 100 אחוז וכשהוא לא מחובר הוא נכבה אם מישהו אולי יודע מה זה
עדיף לשאול בפורום של מחשבים.
ספק ממותג מודרני כמו שנמכר היום עם כל טלפון יציג מתח מדויק גם ללא עומס.
בשנאים ישנים (זוכרים את השנאים לפני 20 שנה שהיה להם בורר 4 מצבים 3V/6V/9V/12V ?) יש בסה"כ גשר דיודות וקבל או שניים. אפילו על מייצב לינארי לא פעם מוותרים. בשנאים כאלה נפוץ לראות מתח בלי עומס שגבוה בעשרות אחוזים מהמתח המוצהר.
יש שיטה לטעון את הסוללה בשיטה שלך, אבל בלי פירוק?
ועל איזה תוכנית בוחרים במטען הכחול B6?
אני לא יודע אם יש גישה מהפינים החיצוניים של הסוללה ישירות לתאים שבפנים, אז אין לי תשובה לזה… ומה זה B6?
מטען כזה:
http://www.skyrc.com/index.php?route=product/product&product_id=9
עוד דבר, לשם מה צריך כ"כ הרבה חיבורים מהסוללה למחשב, ולא מספיק ב 2-3?
איך אדע מה החיובי והשלישי?
תודה
הסוללות האלה "חכמות", יש כל מיני דברים שעוברים דרך הפינים שלהן – חשמל, מדידות טמפרטורה והשד יודע מה עוד. כל יצרן גם בונה אותן איך שבא לו, אז אם זה חשוב, כדאי לחפש מישהו באינטרנט שכבר פתח ובדק סוללה בדיוק כמו שלך.
לגבי המטען – תודה על הקישור, לא יצא לי עדיין לעבוד עם כזה.
אתה ענק.
הצלחתי מקודם ולאחר כשבוע וחצי שלא היה לי זמן, לשחזר את הסוללה של המחשב שנשאר דולק כמה ימים עד שהסוללה התרוקנה, והמחשב סירב להטעין, בוא נראה כמה זמן זה יחזיק.
שאלה לא קשורה ישירות:
למה על המחשבים ניידים כתוב שזה צורך 19V
בשעה שעל רוב הסוללות כתוב 11.1V
ועוד שאלה:
איך יכול להיות כתוב על מטען מבחוץ 12V 5A ובבדיקה עם רב מודד (לא בהטענה) הוא מראה 19V?
תודה אם תתיחס ל 2 השאלות.
יש לי אח"כ עוד שאלה יותר מקצועית שתהווה עבורך אתגר.
אין לי מידע מוסמך בנושא, למיטב הבנתי 19V זה פשוט מתח סטנדרטי בתעשייה הזו, שמאפשר טעינה של כל מיני סוללות מסוגים ומגדלים שונים (הרי מתח הטעינה צריך להיות גבוה מהמתח הנקוב של הסוללה).
כמעט כל מטען שאין עליו עומס יראה לך מתח גבוה יותר מהמתח הנקוב – כי מטענים *מיועדים* לפעול תחת עומס, לא סתם לתת מתח reference.
תודה על התשובות.
לגבי התשובה הראשונה, ידוע לי שמתח טעינה גבוה במעט, כ 15% יותר גבוה, לדוגמא: מצברים של רכב 12V נטענים סביב 14V כלומר 2V יותר, כאן מדובר בכ- 8V יותר, אלא א"כ יש סוללות 9 תאים ששם הסיפור שונה, ואז דבריך מובנים יותר.
בנוגע לתשובה השנייה, מתברר שהטעות היא שלי ומדדתי 2 שנאים שונים.
בנוגע שאלה שלישית:
תאורטית, האם אפשר לשפר או לתקן עם מטענים מיוחדים סוללות של מחשבים ניידים, כמו שניתן לתקן סוללות ומצברים של רכבים עם מטענים מיוחדים.
אשמח לתשובה מפורטת ומקיפה ככל האפשר, ושוב תודה לך עידו היקר.
ללפטופ אחד אפשר להתאים בדרך כלל כמה סוגי סוללות, אתה רוצה לכסות את המקרה הקיצוני ביותר.
גם באותו שנאי (אני חושד שבמיוחד בדגמים ישנים יותר), המתח שונה עם עומס ובלעדיו. כבר ראיתי 15V במטען של 12V.
האם אפשר לשפר או לתקן סוללות עם מטען מיוחד – לא יודע. זו שאלה לאלקטרוכימאים. לכל סוג סוללה תכונות כימיות וחשמליות אחרות, וזה דבר שבאמת צריך ללמוד ולהבין לעומק.
שוב תודה לך, אתה אדם נדיר וענק בגלל שאתה מצתנע ולא מתגאה במה שיודע, למרות שמבחינתי אתה ידע המון, ירבו כמוך בישראל.
כמה דברים;
לא טוענים תאים של ליטיום בטור, ההתנגדות הפנימית שלהם שונה, וחלק עלולים לקבל מתח גבוה או נמוך מדי. בסוללה שלך לכל תא יש חיבור נפרד ממעגל הטעינה.
הסיבה שקיבלת מתח 0V במוצא היא שמעגל הטעינה לא מוציא מתח מתחת לרף מסויים. אילו היית בודק את התאים עצמם סביר להניח שהיית רואה מתח סביר על רובם, ורק אחד או שנים מהם קרסו לחלוטין.
אל תנסה להחליף תאים מתים, מעגל הטעינה מזהה טריקים מלוכלכים כאלה, ומשבית את הסוללה לחלוטין.
אבל ה-0V הופיע בחוטים שהגיעו ישירות מהסוללות, לא מהיציאה ה"רשמית" מהמארז למחשב… כמובן, ייתכן שפספסתי איזשהו ניואנס בפנים.
אני לא מתכוון להחליף שם תאים, וגם לא לנסות שוב לטעון שם משהו בצורה גסה כזו – זה היה רק ניסיון החייאה.
דרך אגב, סוללות מתפוצצות ראינו גם אצל OEM-ים.
לא הייתי קונה סוללה סינית זולה… הדברים האלה מתפוצצים בקלות.
וסוללות מקוריות לא? 🙂
אני לא מתכוון להגן על איכות הייצור הסינית וברור לי שהסוללה החלופית לא תתפקד כמו מקורית… אבל לגבי פיצוצים, בשימוש רגיל ובטעינה מבוקרת דרך המחשב? נדמה לי שהחשש קצת מוגזם. יש לך מקור עם סטטיסטיקות ברורות?
בכל מקרה ראוי כמובן להיזהר ולהיות מוכנים לתרחישים שונים, במיוחד אחרי תיקון ברברי שכזה. הילדים יקבלו בקרוב מחשב נורמלי שמסוגל לנגן יוטיוב בלי לגמגם, והענתיקה תחזור אליי ותהפוך – בשאיפה – למכונת לינוקס כזו או אחרת לשימושים מזדמנים.