על האיחוד המרגש (נניח) בין ארדואינו לארדואינו, החזון העתידי המדכא שלהם, ועוד קצת עדכונים ותוכניות לקראת השנה החדשה.

ארדואינו

החדשות הגדולות ביותר כרגע בעולם המייקרים הן, כמובן, ההתפייסות בין Arduino LLC ("המקוריים") לבין Arduino Srl ("הרעים") שהתפצלו לפני קצת יותר משנה וחצי. הסיפור המכוער הזה, שהביא בין השאר להופעתם של לוחות ה-Genuino ולהמון בלבול בקרב המייקרים המתחילים, גרם כנראה לשני הצדדים למספיק נזקים כדי שיירגעו קצת ויחשבו בהיגיון. הם הקימו חברה מאוחדת חדשה, Arduino Holdings, ואמנם לא ברור עדיין מה ישתנה בשטח מבחינת המייקרים חובבי הארדואינו, אבל לפחות הדרמה הזו מאחורינו.

באותה הרצאה שבה הכריז מאסימו באנזי על הפיוס, הוא דיבר גם על התוכניות העתידיות של ארדואינו והצליח להרגיז אותי מאוד. שלא במפתיע, באנזי ממשיך לבנות על התחום של IoT ועל לוחות והתקנים ברוח הרשת והענן; וכך הוא אומר:

The world is increasingly digital. We need to increase the number of people that participate in the innovation process around technology. […] if we don't, […] we end up as a society, as somebody that goes to a shop and buys a piece of technology from the shelf […] We need to increase the number of people who can have a different opinion, that can propose a different solution.

עד כאן יפה מאוד, וגם תואם את התפיסה שלי של מייקינג: לא להיות סתם צרכן, אלא להבין את הטכנולוגיה לעומק, להתפתח ולפתח – גם למען עצמך וגם אולי למען אחרים. אבל אז הוא ממשיך:

So we thought: is there a way that we can create tools that enable people to create the connected devices in only a few minutes, with no understanding of hardware, software, or cloud development?

כשאדם משתמש בהתקנים טכנולוגיים בלי שום הבנה של חומרה או תוכנה, יש לזה שם: צרכן. באנזי מנסה ליצור מוצרי צריכה ולשווק אותם כאילו יש בהם משהו "מייקרי", וזה כבר ממש לא לעניין. בניגוד למה שאמר פחות מדקה לפני כן, אדם שישתמש במוצרים שלו בלי להבין חומרה ותוכנה הוא לא אדם שיהיה מסוגל להחזיק בדעה אחרת או להציע פתרונות אחרים. הוא יהיה מסוגל רק לקנות מוצרים של ארדואינו, לתת להם להתחבר לענן של ארדואינו, לעשות את הפעולות המוגבלות שארדואינו בנו לתוך המוצרים האלה – ולעמוד חסר אונים ברגע שתהיה תקלה כלשהי, או שיהיה עליו לבצע משהו שחורג אפילו במעט ממה שהמערכת יודעת לעשות ישר מהקופסה.

אני יכול להבין בקלות את היתרון הכלכלי (מבחינת באנזי) של הגישה הזו, אבל את מכבסת המילים שמציגה את זה כמייקינג אני לא מוכן לקבל.

קורסים

בימים אלה אני לומד שלושה קורסים מקוונים במקביל: קורס מבוא לפייתון (שכבר עשיתי לפני שנתיים, אבל תמיד טוב לרענן את הזיכרון), קורס מבוא להנדסת חלל (מומלץ לכל חובבי תחום החלל ולא טכני – יחסית כמובן לנושא!), והקורס Realtime Bluetooth Networks של הצמד-חמד ג'ונתן ולוונו וראמש ירבאלי מאוניברסיטת טקסס באוסטין. השניים האלה העבירו בין השאר את הקורס Embedded Systems האיכותי והמומלץ גם כן, גם אם המיקרו-בקרים והכלים שבהם משתמשים במהלך הקורסים האלה אינם הכלים הטיפוסיים של המייקר הטיפוסי.

פרויקטים ולמידה

כמות הדברים ברשימת "צריך לעשות" שלי גדולה כל כך, שזה אפילו כבר לא מצחיק. שני הדברים שיש להם, נאמר, את הסיכוי הטוב ביותר לקבל תשומת לב בזמן הקרוב, הם מודול תקשורת סריאלי מבוסס CC1101 (אחרי האכזבה העמוקה שלי ממודולי ה-RF Kit הזולים), והלוח שאני רוצה לפתח ולהתגלח עליו כמוצר. ההיסטוריה מלמדת שהתוכניות שלי מתבטלות ומשתנות פחות או יותר בשנייה שאני לוחץ על "פרסם פוסט"… אז נראה 🙂

שנה טובה!