לפני יותר משנה החלטתי לתעד את ההיסטוריה של קהילת המייקרים הישראלית (בגלגולה האינטרנטי הנוכחי). למרות הרצון הטוב של רוב האנשים אליהם פניתי, בשורה התחתונה לא קיבלתי את המידע הדרוש והפרויקט נשאר ברמת טיוטה חלקית, קבור עמוק בדיסק הקשיח שלי.
כדי שהמאמץ לא יתבזבז לגמרי, בחרתי לפרסם את המעט שיש לי כאן בבלוג. זיכרו שהדברים נכתבו לפני כמעט שנה, שהם חלקיים מאד, ושמטבע הדברים הם מוצגים מנקודת המבט האישית שלי.
הקדמה
קשה מאד להגדיר מהו מייקר, וקשה עוד יותר להגדיר את קהילת המייקרים החובבים בישראל. אף על פי כן היא קיימת בהחלט, ויש לה נוכחות גם באינטרנט וגם בעולם האמתי.
הקהילה הזו, שנראית כיום טבעית וכמעט מובנת מאליה, לא נוצרה מעצמה. היא נולדה לפני ארבע שנים לערך, בשלהי שנת 2011, ואני זכיתי להיות אחד מהאחראים לכך. במשך תקופה ארוכה הייתי שותף, יותר או פחות, לצעדים והחלטות רבים שהתוו את המסלול והאופי של הקהילה. עבורי, אחת המטרות החשובות ביותר לאורך כל הדרך הייתה שימור הידע: למצוא דרכים לארגן את מכלול המידע שנאסף ומופק על ידי חברי הקהילה (ביחד ובנפרד) בצורה מסודרת ונגישה, כך שיוכל לשרת את החברים הקיימים ואת המצטרפים החדשים, ולהוות בסיס הולך וגדל לפרויקטים מתקדמים יותר ויותר.
את היעד החיוני הזה לא הצלחתי לצערי להשיג, וזו אחת הסיבות לכך שהחלטתי, בסוף שנת 2014, לקחת פסק זמן בלתי מוגבל מפעילות ה"ליבה" של הקהילה. בעודי מסתכל לאחור ומנסה להבין מה השתבש בדרך, הבחנתי לפתע בכישלון נוסף של שימור ידע: ההיסטוריה של הקהילה עצמה! דברים קרו ספונטנית, במהירות, וגם כאשר התקבלו החלטות בפגישות פורמליות (או בהתייעצות עם כלל הקהילה) לא חשבנו לתעד זאת במקום אחד מסודר. לפיכך, רבים מהפרטים נשכחו או נעלמו בנבכי הרשת.
במסמך זה אנסה לתקן את העוול ולהציג תמונה מסודרת ככל האפשר של היווצרות והתפתחות קהילת המייקרים החובבים בישראל. מטבע הדברים תמונה זו תהיה חלקית בלבד, אך עשיתי מאמצים לוודא שכל פרט שמוצג כאן מבוסס ומהימן ככל האפשר, ולא רק תוצר של הסתכלות-לאחור סובייקטיבית בפרספקטיבה של ארבע שנים.
טכנולוגיה היא עמוד התווך המרכזי של המייקינג, אך סיפורה של הקהילה אינו סיפור טכנולוגי, והוא רלוונטי גם לקוראים "מבחוץ" שמתעניינים בדינמיקה ובאספקטים החברתיים של קהילות אינטרנט באופן כללי.
נ.ב. בשל מגבלות השפה, והחלוקה המגדרית הנוכחית בתחום, טקסט זה מתייחס לחברי קהילת המייקרים בעיקר בלשון זכר – אך הכוונה היא כמובן גם למייקריות.
מבוא: מהו מייקר, מהי קהילת מייקרים
כפי שציינתי בהקדמה, קשה מאד להגדיר מייקר. בין ההגדרות שאפשר למצוא ברשת יש כאלה שהן בעליל רחבות או צרות מדי, כאלה שמשקפות אידאל כלשהו ולא את המציאות בשטח, הגדרות שנגועות באינטרסים כלכליים (למשל מטעם חברות שמספקות סחורה או שירותים למייקרים), הגדרות שמבוססות על דעות קדומות, או פשוט כאלה שלא הושקעה בהן די מחשבה.
בכתבה שפירסמתי באתר ynet בפברואר 2014 הצעתי הגדרה משלי למייקינג, שתקצירה:
מייקינג הוא תחביב שמהותו תכנון ובניה של מערכות טכנולוגיות בעלות ממד פיזי, מתוך רצון להבין טוב יותר את הטכנולוגיה, להתמודד עם אתגרים, להפיק תוצרים ייחודיים או לתועלת אישית.
גם ההגדרה הזו כוללנית למדי, אך קשה לצמצם אותה בלי לאבד חלקים חשובים מהקהילה. פרט אחד שכן אפשר להוסיף הוא שרוב המייקרים כיום מתמקדים, או לפחות נעזרים מאד, בתחום האלקטרוניקה – ובמיוחד אלקטרוניקה ספרתית מתקדמת, קרי מיקרו-בקרים ניתנים לתכנות.
את כל הדברים האלה אדם יכול לעשות בכוחות עצמו, והוא יכול גם להיעזר – כפי שקורה לעתים קרובות – במייקרים ובמביני עניין אחרים. זו עדיין אינה נחשבת קהילה. למילה "קהילה" יש כמובן הגדרות רבות ושונות, ולא אכנס כאן לעומק ההבחנות הסוציולוגיות. למטרתנו, אגדיר את הקהילה בתור אותו גוף מופשט של מייקרים, אשר כל אינדיבידואל בו פונה אליו ומתייחס אליו כאל ישות בפני עצמה. במילים אחרות, כשמייקר מציג את תוצרי עבודתו, שואל שאלה, עונה או מתקשר באופן אחר, לא עם אדם או קבוצת אנשים ספציפיים שמוכרים לו אישית אלא עם "מייקרים" האמורפי, בבמה משותפת, הוא פועל במסגרת הקהילה.
אם כן, כתנאי לקיומה של קהילת מייקרים בהגדרתה הנ"ל, נדרשת קודם כל מודעות לקיומם של "המייקרים האחרים" ששותפים לתחביב אך עדיין לא מוכרים באופן אישי. דבר שני וחשוב לא פחות שנדרש הוא ערוצי תקשורת מוקדשים לנושא, שמקובלים כערוצים רשמיים על רוב חברי הקהילה ושבהם מתאפשרת פניה מעשית ל"מייקר האחר" המופשט.
נקודה נוספת, שאינה חיונית אולי לקיום הקהילה עצמה אך חשובה מאד להגדרת האופי שלה, היא מידת הפומביות של ערוצי התקשורת הקהילתיים. עד כמה אדם "מבחוץ", שאינו מכיר אישית אף אחד מחברי הקהילה, חשוף לעצם קיומם של הערוצים האלה והתכנים שבהם? האם הוא יכול למצוא אותם במנוע חיפוש ברשת? האם יש דרך נוחה הפתוחה בפניו להצטרף אליהם? כפי שאראה בהמשך, שאלות אלה – שמבדילות בעצם בין קהילה סגורה לקהילה פתוחה – חשובות מאד להבנת הייחודיות של קהילת המייקרים הישראלית בגלגולה הנוכחי.
לפני הקהילה
למען הסר ספק, מייקרים – במובן שהזכרתי למעלה – היו כאן לפני לידתה של קהילת החובבים עליה נדבר בהמשך, גם אם לא כינו את עצמם בשם זה. למעשה, היו כאן מייקרים לפני שהאינטרנט הגיע לישראל, וגם לפני שמדינת ישראל הוקמה. העיסוק בטכנולוגיה כתחביב הוא לא המצאה חדשה.
לכן, כשאני מדבר על ההקמה של קהילת המייקרים החובבים בשנת 2011, אינני מתכוון לומר שבשנה זו המצאנו, כביכול, את הגלגל, ואינני מתיימר לזכות ראשונים כלשהי על מייקינג והיבטיו הטכניים השונים בישראל.