הדגמה: עבודה עם מבודד אופטי

לפעמים, כשפועלים במערכת שלנו מתחים שונים או רכיבים רגישים, נרצה להעביר אותות בין חלקי המעגל תוך כדי שמירה על בידוד חשמלי ביניהם. המבודד האופטי (או "מצמד אופטי" – Optocoupler) הוא אחד הכלים הנוחים למשימה. הנה הדגמה קצרה עם רכיב מדגם PC817 של חברת Sharp.

מבודדים אופטיים מדגם PC817
מבודדים אופטיים מדגם PC817

התיאוריה

מבודד אופטי טיפוסי, כמו אלה שבתמונה למעלה, מכיל שני רכיבים פנימיים: נורית LED ופוטו-טרנזיסטור (או פוטו-דיודה). ביניהם, מוסתר עמוק בתוך הפלסטיק השחור, נמצא תווך שקוף כלשהו שמאפשר לאור לעבור. כאשר אנחנו מדליקים את הלד, הטרנזיסטור בצד השני "נפתח" ומאפשר לזרם לעבור דרכו. כך אנו יכולים להעביר למעשה מידע, ומכיוון שהמידע מועבר באמצעות אור בלבד, אין צורך בשיתוף אדמות או בחיבור חשמלי אחר בין שני הצדדים.

החיבורים

בחרתי להציג כאן את PC817 כי הוא זמין וזול מאד – אפשר להשיג מאה כאלה בעליאקספרס או באיביי בשניים-שלושה דולרים. השרטוט הבא, מתוך ה-Datasheet שלו, אומר לנו איך לחבר את הרכיב הזה:

שרטוט סכמטי של המבודד האופטי PC817
שרטוט סכמטי של המבודד האופטי PC817

הלד נמצא משמאל. רגל ה"פלוס" שלו היא פין מס' 1 – זה שמסומן מבחוץ בעיגול שחור קטן על הפלסטיק – ורגל ה"מינוס" היא פין מס' 2 הסמוך. אנחנו יכולים להתייחס אל הלד הזה כאל לד רגיל – כלומר, להדליק, לכבות ולהיזהר לא לתת לו זרם חזק מדי. ה-Datasheet יגיד לנו מה נחשב חזק מדי, בזרם רציף או בפולסים; במקרה שלנו, 10-20 מיליאמפר ברציפות הם די והותר.

ה-Collector הוא צד ה"פלוס" של הפוטו-טרנזיסטור, וה-Emitter הוא האדמה שלו. ברוב המקרים, אם נרצה להפעיל צרכן זרם ישירות בעזרת הפוטוטרנזיסטור, נחבר את הצרכן בין מקור המתח לבין פין ה-Collector. שוב, חשוב לבדוק ב-Datasheet מהם הזרם וההספק המרביים שהמבודד האופטי מסוגל לעמוד בהם.

התכל'ס

הנה מעגל בסיסי מאד להדגמת עבודה עם PC817. בשתי התמונות, זוג החוטים שקרוב למצלמה (בצד ימין) נותן 12V מספק כוח, והזוג הרחוק נותן 5V מסוללות. בתמונה הראשונה, חוט הפלוס של ה-12V אינו מחובר לפין 1 של המבודד האופטי: הלד הפנימי כבוי, הפוטו-טרנזיסטור לא נפתח ולא מעביר זרם, ולכן גם הלד החיצוני כבוי:

מבודד אופטי במצב כבוי
מבודד אופטי במצב כבוי (לחצו להגדלה)

בתמונה הבאה, הלד הפנימי מקבל מתח של 12V, ונגד 1K אוהם חיצוני שומר עליו מפני זרם יתר. הפוטו-טרנזיסטור שבתוך המבודד האופטי נפתח, ומאפשר ללד החיצוני לקבל 5V (דרך נגד של 510 אוהם):

מבודד אופטי במצב פעולה
מבודד אופטי במצב פעולה (לחצו להגדלה)

שימו לב: אם בכוונתכם להשתמש במבודדים אופטיים להעברה מהירה של נתונים, חפשו בדף הנתונים את הפרמטר Cut-off frequency – זהו התדר המרבי שאפשר להעביר בו מידע בצורה אמינה. רוצים לדעת יותר? הנה מסמך שמפרט איך לקרוא Datasheet של מבודד אופטי.

להרשמה
הודע לי על
14 תגובות
מהכי חדשה
מהכי ישנה לפי הצבעות
Inline Feedbacks
הראה את כל התגובות

לא הבנתי מתי כדאי/חייבים להשתמש במיתוג אופטי במקום במיתוג מבוסס טרנזיסטורים או ריליי. זה נראה ששתי האופציות האחרונות מכסות ביחד טווח גדול של סיטואציות.

במקרה שארדואינו עובד עם צרכן שיושב על מקור מתח נפרד הלוח כמעט תמיד יהיה רגיש למתח ולזרם של אותו צרכן. אז תמיד כדאי להעדיף במיתוג אופטי?
בוא נגיד ברמה של שימושי ארדואינו נפוצים יש כלל אצבע מתי זה בסדר לשתף אדמות (ואז אני מניח שעובדים עם טרנזיסטורים) ומתי עדיף להפריד ולבודד את המעגלים?

לא הבנתי, הוא משמש להעברת מידע או זרם? ז"א אם אני צריך רכיב שפשוט יעביר את הזרם (לא זרם קבוע, אבל עד 5v) לרכיב אחר (במקרה הספציפי שלי, פין אנלוגי, לצורך מדידה כמובן) ושאוכל לשלוט מתי להעביר ומתי לא, הוא מתאים לעניין?
אגב, אחלה בלוג אני מאוד נהנה ממנו ונעזר בו המון.

אני לא יכול להתעלם מההעברה שלו, בלי להלאות אותך בפרטים, אני צריך לחבר כ40 רכיבים שצריך למדוד, לבסה"כ 4 פינים אנלוגים והפתרון לדעתי הוא פשוט לחבר אותם ארבע ארבע, אני לא רואה עניין להוסיף עוד כניסות אנלוגיות (אילו יכולתי, אני לא חושב שזה אפשרי בצורה נורמאלית ברספברי) כי בכל מקרה הבקר מודד אחד אחד ולא במקביל כך שיותר קל פשוט להחליט מי יעביר מתח ומתי…
אז כמו שאני מבין, אם אני מחבר את הרגל שמוציאה מתח (זה שצריך למדוד) לפין collector וביניהם מחבר את הפין האנלוגי, כשאעביר מתח מפין של רספברי לanoda המתח יעבור לאנלוגי כמו שהוא?

הרכיב נראה מצויין בשבילי, תודה.
אשמח להבין יותר לעומק למה בעצם יווצר קצר? לכאורה החיבורים הם לפי הכללים שכתבת.
בדוגמה שלי אספתי כמה טריקים מהבלוג שלך, (כאמור בלוג מצוין) אין מצב שארבעת הקווים יהיו מחוברים במקביל, אולי זה יעזור להבין אותי http://www.up2me.co.il/v.php?file=23263001.jpg

זה מזכיר לי שאלה שתמיד הציקה לי ולא מצאתי עליה תשובה באינטרנט:

איך פועלת תאורת חירום?
הבעיה היא איך לעשות שכאשר מגיע זרם חשמל חיצוני הוא מטעין רק את הסוללה ולא מדליק את האור, ורק כאשר אין זרם חיצוני אז הנורה נדלקת.

הבעיה היא: איך עושים שהממסר יופעל רק מהזרם החיצוני, בזמן שהזרם של הסוללות לא ישפיע עליו?

פעם ניסיתי לעשות מעגל פשוט של תאורת חירום. הפתרון שלי היה להשתמש בשני שנאים: אחד שיטעין את הסוללה והשני שיפעיל את הממסר. הייתי חייב את הבידוד הזה כי בלעדיו גם הסוללות היו מפעילות את הממסר ואז הנורה לא היתה נדלקת..