לאחרונה נזכרתי במקרה בחיישן המכשולים האינפרה-אדום E18-D80NK (מהסוג ששימש אותי לבניית הרובו-טמבל לפני כמעט בדיוק שלוש שנים), והחלטתי לפצח אותו כדי לבדוק אם הוא באמת עובד כמו שאני חושב שהוא עובד. בפנים חיכתה לי חידה לא צפויה…
החיישן הזה אינו מודד מרחק. יש לו רק פין פלט אחד, שמוציא פלט בינארי פשוט: 1 (מתח) אם הוא לא מגלה מכשול לפניו, או 0 אם כן. טווח הגילוי המקסימלי ניתן לכיוונון ידני באמצעות פוטנציומטר קטן בצדו האחורי של החיישן, ונע בין 3 ל-80 ס"מ לדברי המפרט. כמובן שבפועל התוצאות פחות מדויקות, וגם תלויות בזווית, בצבע ובמרקם המשטח ממנו מוחזר האור האינפרה-אדום.
מכיוון שמדובר במוצר סיני זול, תיארתי לעצמי שלא מתבצע בו עיבוד מורכב במיוחד. סביר להניח שמאחורי שתי ה"בועות" בחזית (ראו בתמונה למעלה) מסתתר לד אינפרה-אדום שמאיר, ומקלט אינפרה-אדום כלשהו שמנסה לזהות את האור המוחזר. הנחתי שהפוטנציומטר משמש למעשה כנגד משתנה שמחובר בטור ללד ומגביר או מחליש את עוצמת ההארה שלו. השאלה היתה אם המקלט הוא "חכם", כלומר מצפה לתדר ספציפי כמו בשלט רחוק טיפוסי, או שזו "סתם" פוטו-דיודה.
הפלסטיק הצהוב היווה יריב קשוח עד כדי כך שנאלצתי לשלוף את הכאילו-דרמל שלי. כבר במבט ראשון היה ברור שאין יותר מדי רכיבים בפנים:
שימו לב לרכיב השקוף שמאחורי הקבל הגלילי. בהתחלה חשבתי שאולי זהו לד שנועד להפיל חלק ממתח האספקה בשביל הרכיבים האחרים, אבל הסתבר שמדובר במשהו הרבה יותר מוזר ומעניין. בפנים משמאל אפשר גם לראות מין ג'יפה שחורה: החומר הגמיש והדביק הזה החזיק את הלד ואת המקלט האינפרה-אדומים במקומם, וגם מנע מאור הלד להיכנס פנימה לעבר שאר הרכיבים.
כפי שניחשתי, הפוטנציומטר (קיצוני משמאל) משמש למעשה נגד משתנה שמשפיע על הזרם ללד (קיצוני מימין). המקלט (מתחת ללד) הוא בעל שלושה פינים, מה שמעיד – למיטב ידיעתי – על רכיב אקטיבי ש"מחפש" תדר מסוים ספציפי. אבל אם זה נכון, צריך משהו שיגרום ללד עצמו להבהב בתדר קבוע. מה במעגל יכול לעשות את זה?
בין הקתודה (רגל ה"מינוס") של הלד לבין האדמה של המעגל נמצא טרנזיסטור מסוג NPN, שה-Base שלו (שקובע אם יעבור בו זרם או לא) מחובר… לרכיב השקוף שראינו קודם. בחינה מדוקדקת יותר העלתה שלפחות מבחינה חיצונית, הרכיב הזה זהה לגמרי למקלט ה-IR הקדמי – ולא רק זה, הוא גם מחובר למעגל בצורה מטורפת לגמרי: רגל האדמה שלו מחוברת ל-Base של הטרנזיסטור, רגל הפלט שלו מחוברת למתח החיובי במעגל (!!), ואילו רגל המתח שלו לא מחוברת לכלום…
החיבור הזה נראה חסר היגיון לחלוטין, אבל אולי – מכיוון שזה רכיב שמצפה לתדר מסוים – אם מחברים אותו ככה, הוא מפיק איכשהו את אותו התדר? ככה היצרן יוכל לחסוך כמה גרושים על מתנד נורמלי, וזה בהחלט מסתדר עם המוצא הסיני המפוקפק של החיישן. היה קשה מאד למצוא נקודות בדיקה נוחות עבור הסקופ, אז בסוף הסתפקתי בשתי הרגליים של הלד וקיבלתי את האות המפתיע הזה:
זהו אות בתדר של 200KHz ועם מה שנראה כמו Duty cycle של 20%, והוא מפתיע מכיוון ש-200KHz זה הרבה יותר ממה שרכיבי מקלט סטנדרטיים מכירים. לא ראיתי בשום מקום מקלט פשוט שמיועד לעבוד בתדרים כאלה.
העניינים הסתבכו עוד יותר בניסויי השטח: כשהארתי על החיישן עם שלט רחוק כלשהו, שעובד ב-38KHz הסטנדרטי, הצלחתי לבלבל אותו – כלומר שהמקלט בחיישן "מאזין" לכאורה לתדר הגיוני. לעומת זאת, כששמתי מקלט 38KHz משלי מול הלד של החיישן לא קיבלתי שום תגובה, כלומר שמקלטים כאלה לא אמורים להגיב ל-200KHz.
אז מה קורה פה? האם המקלט שבחיישן הוא מסוג מיוחד שמגיב לטווח עצום של תדרים? איך הצליחו לחלץ ממנו את התדר בחיבור המשונה (אפרופו, לא הצלחתי להוציא שום תדר ממקלט ה-38KHz שלי)? על סמך מה תוכנן המעגל הזה ואיך זה יכול להיות שהוא עובד?
בינתיים אין לי תשובות, ואני מתכוון לבצע עוד כמה ניסויים כדי לנסות לפצח את התעלומה. אם יש לכם השערות או מידע מהימן, אנחנו מחכים בתגובות…
הסינים גאונים למצוא פתרונות חסכוניים, לפעמים יותר מדי.
הפטנט האחרון שראיתי הוא הטענת בטריית ליתיום מ 5V עם דיודת סיליקון ביניהם שמפילה בערך 0.7V. זה לא מוצלח במיוחד, כי טעינת בטריית ליתיום צריכה להיפסק לגמרי, אי אפשר לטעון אותה ממתח קבוע ללא הפסקה. זה אפילו אם המתח היה קבוע והוא לא. כנראה שהפטנט יעבוד מספיק זמן עד שהבטרייה תתפגר, במיוחד אם טוענים רק שהסוללה ריקה ומנתקים את המטען אחרי כמה שעות.
במוצר הזה החלפתי את הדיודה בלוח טעינה פשוט מבוסס TP4056 שעולה חצי דולר.
כשכתבת על הטרנזיסטור, כתבת שהוא NPN ויש לו Gate.
למיטב ידיעתי, אין לBJT רגל Gate, יש להם רגל Base.
טעות?
צודק, בלבול שלי. תיקנתי את הטקסט בהתאם. תודה!
אני רק זורק השערה כאן, אבל שים לב שהחיישן השני שלא ברור מה הקטע שלו מחובר רק בשתי רגליים. יתכן ובמתחים מסויימים החיישן מגלה התנגדות דיפרנציאלית שלילית בין שני הרגליים האלה (כלומר, אזור מסויים שבו הגדלה של המתח מביאה להקטנה של הזרם ולהפך), ובכך הוא משמש כמתנד חצי מאולתר. יש טריק כזה, שמשתמש בטרנזיסטור 2222 כמתנד, כיוון שבמתח שבין 12 ל-18 וולט בין הקולקטור והאמיטר הוא גם מגלה התנהגות כזו: http://www.keelynet.com/zpe/negistor.htm מצד שני, האות הזה ממש מוזר, אולי זה כי הוא מגיע ללד. אם תוכל לבדוק את 2 הרגליים של החיישן החשוד כמתנד בסקופ נוכל להיות חכמים יותר. אגב, יכול… לקרוא עוד »
מה שזה לא יהיה שגורם לקפיצת המתח, קורה אחרי הטרנזיסטור, אז זה מעניין אבל לא הפתרון לחידה.
כנראה שאין ברירה באמת אלא לפרק את החיישן ולראות אם הוא נותן את התדר המשונה הזה גם מחוץ למעגל…
אני לא חושב שהוא יתן את התדר הזה מחוץ למעגל, כי לבד הסיכוי שזה עדיין יכנס לאוסילציות נמוך. זה כנראה תלוי גם בשאר המעגל.
הייתי בודר גם את המתח על הקבל ועל הפוטנציומטר למשל.
טוב, חלק מהתעלומה נפתר – החיישן דווקא מייצר את התנודות גם מחוץ למעגל (במעגל בדיקה פשוט שבניתי לו). אולי אכתוב בקרוב פוסט המשך עם הממצאים.
תבדוק בבקשה אם התדר משתנה בהתאם לכמות האור (תכסה אותו עם היד)…
מעניין! אני שמח לראות שנתבדיתי.
תדירות התנודות נותרת דומה גם כשהרכיב באוסילציות לבדו?
כמו שעון שוויצרי 🙂
בדקתי כבר קודם, ואפילו עם פנס. לא משתנה. מה שכן הצלחתי לשנות זה את ה-Duty cycle, שהתארך טיפה ככל שהמתח במעגל היה נמוך יותר.
הרכיב השקוף נראה כמו חישן אור שמוציא תדר שונה בהתאם לכמות האור שהוא רואה…
אם נכון, אז יכול להיות שהם משווים בין התדר הנקלט לתדר של הרכיב שמחובר מוזר, מעבירים דרך פילטר ומגבר כדי לייצר רמה לוגית…
הבעיה היא שאין שם שום דבר שיכול לשמש כפילטר או כמגבר… חוט הפלט של המודול כולו מחובר ישירות לפין הפלט של החיישן שצמוד ללד.
נראה כאילו הסינים ניסו לעשות אינסוף קומבינציות של חיבורים מוזרים כדי לראות איזה מהן יפעלו במקרה בלי שום סיבה הגיונית, ובלבד שאפשר יהיה לחסוך כסף על כמה רכיבים.
יכול להיות, אבל בסופו של דבר חייב להיות *משהו* שמאפשר לזה לעבוד…