צמד הג'וקים PT2262 (מקודד) ו-PT2272 (מפענח) נמצאים כמעט בכל מערכת זולה של שליטה פשוטה ממרחק – מפעמונים וחיישני נפח אלחוטיים ועד למכוניות צעצוע בסיסיות. מה הם בעצם עושים, ואיך משלבים אותם במערכת?

ברמת העיקרון

שני הג'וקים האלה, שמגיעים במספר דגמי-משנה, מהווים פתרון זול ופשוט למערכות אלחוטיות שמצריכות תקשורת חד-סטרית של מינימום מידע – החל מסיגנל יחיד ועד לערך בן 6 ביטים – אך עם זיהוי של המשדר, כך שפעמון הדלת האלחוטי שלי לא יפעיל, למשל, את מערכת האזעקה האלחוטית של השכנים. הטכנולוגיה היא מדור קודם (כיום יש שבבים קטנים וחכמים יותר, כמו זה), והאתרים המקצועיים הגדולים כבר לא מחזיקים אותם, אך עדיין אפשר למצוא אותם בקלות באיביי ובעליאקספרס.

רוב הרגליים של הג'וקים האלה הן רגלי כתובת (Address) ונתונים (Data). כל אחת מרגלי הכתובת אפשר לחבר לפלוס, לאדמה או להשאיר צפה – שלוש אפשרויות, כלומר 6561 כתובות אפשריות לשמונה רגליים. הג'וק PT2272 יגיב רק לשידורים עם כתובת זהה לזו-שלו, מה שמצמצם מאד את הסיכוי לטעויות. את רגלי הנתונים של ה-PT2262 "מושכים" לפלוס או לאדמה. הערכים שלהן מועתקים כפלט ברגלי הנתונים של PT2272, וכך אפשר להעביר קצת מידע.

מיפוי הפינים של PT2272-M4 (מתוך ה-datasheet)

הג'וקים לא כוללים משדר ומקלט, אך הם יודעים ליצור סיגנל מתאים עבור משדר (פין DOUT ב-62) ולפענח אותו כשהוא מגיע ממקלט (פין DIN ב-72). בזכות צורת העבודה הזו אנחנו יכולים להשתמש בהם לשידור באינפרה-אדום, בתדרי רדיו או בשיטות אקזוטיות יותר, אם נרצה. את מהירות השידור (שצריכה כמובן להתאים למגבלות החומרה של המשדר) קובעים בעזרת הערך של נגד שמחברים בין הפינים OSC1 ל-OSC2, כאשר התדר של המפענח צריך להיות גבוה מזה של המקודד כדי שיוכל לדגום את האות בצורה אמינה. ב-datasheet ממליצים על תדר גבוה פי 2.5-8, ושם יש גם גרפים של ערכי הנגדים והתדרים שמופקים על ידם.

כל מה שנותר הוא לומר ל-62 לשדר (על ידי "משיכה" של פין TE לאדמה), ולהמתין לסיגנל בפין VT של ה-72 שמעיד על קליטה של שידור תקין. שני הג'וקים, אגב, מסוגלים לעבוד במתחים של 4 עד 15 וולט, וצריכת הזרם שלהם במצב המתנה זניחה לחלוטין.

דגמי הג'וקים השונים כוללים מספר שונה של רגלי כתובת ושל רגלי נתונים, וכן מחולקים לכאלה עם פלט זמני (Momentary, למשל בדגם PT2272-M4) או קבוע (Latching).

בעולם האמתי

בג'וקים האלה נתקלתי לראשונה בתחילת ה"קריירה" שלי בארדואינו, כאשר פירקתי מכונית על שלט מדגם ישן וזול. רגלי הנתונים של ה-62 היו מחוברות ישירות ללחצנים שבשלט הרחוק, ושל ה-72' ישירות למערך הטרנזיסטורים שהפעילו את מנועי הנסיעה וה"הגה". מאז ראיתי אותם בעוד כמה מקומות, ורכשתי מספר זוגות, שיהיה.

לאחרונה קיבלתי פניה בנוגע לפיתוח מערכת פשוטה, שתבדוק ברציפות מצב של חיישן מסוים ותדווח ליחידת מוניטור נפרדת כאשר המדידה חריגה. כמו כן, צריך דרך כלשהי לדעת אם יחידת החיישן לא מדווחת כי המדידה תקינה, או מסיבה אחרת – כי היא רחוקה מדי מהמוניטור, למשל, או כי נגמרה לה הסוללה. אחרי ששקלתי מספר אפשרויות שכללו ארדואינו, מודולי RF לתקשורת דו-סטרית, פרוטוקול בסיסי ושאר סיבוכים, הבנתי פתאום שהצמד 62/72 יכול לתת לי מענה מעולה במינימום השקעה. המיקרו-בקר בכל יחידה יכול להיות עצמאי, מדגם קטן, זול וחסכוני בחשמל, והוא יתפעל את ג'וק התקשורת. ה-62 ישדר באמצעות קווי ה-Data שני סוגי אותות: אות חיים במרווחי זמן קבועים, שיעיד על כך שהיחידה תקינה, ואות התראה כשהמדידה חריגה.

בשלב ראשון שמתי את שני הג'וקים על מטריצות קטנות, עם אספקת חשמל מתאימה לכל אחד ועם משדר ומקלט RF פשוטים (מה שנקרא RF Link Kit) בתדר 315MHz. זה עבד במכה ראשונה, וכל כך יפה עד שאין לי מה להוסיף… אז אם הפרויקט שלכם צריך תקשורת אלחוטית מינימלית אבל גם "נקיה" ואמינה, זהו הפתרון הנוח והפשוט ביותר שאני מכיר.