הספר הראשון שיצא בסדרת Platform Studies של MIT מוקדש כולו לקונסולת Atari 2600: מראשיתה כתחליף ביתי למשחקי הווידאו שהופעלו במטבעות, דרך ימי הזוהר שבהם שלטה ביד רמה בשוק, ועד למשבר הגדול של משחקי הווידאו בשנת 1983 – וגם קצת מעבר לו. את מי זה יכול לעניין כיום?
כפי שהזכרתי בפוסט אחר, לא שיחקתי באטארי כילד – למעשה, אני די בטוח שמעולם לא ראיתי אפילו קונסולה כזו במו עיניי, כך שהדעה החיובית שלי על הספר לא נובעת מאיזושהי נוסטלגיה. זהו פשוט ספר טוב, קריא ומרתק לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של הקונסולות ומשחקי המחשב, ואינו מפחד להיכנס לפרטים טכניים פה ושם.
עיקר הספר מוקדש לשישה משחקים מפורסמים לאטארי, שהופיעו בין השנים 1977 ל-1982. כל משחק מתואר בפרק נפרד, שמציג אותו מכל היבטיו – הרקע הרעיוני והתרבותי, האנשים שמאחוריו, המגבלות וההישגים הטכניים, הצד המסחרי והכלכלי ועוד. מתוך כמות החומר העצומה שאפשר לכלול תחת המטריה הזו, התחושה היא שהמחברים הצליחו לבחור את הדברים החשובים ביותר, ולחבר אותם בצורה שקרובה יותר לסיפור עלילתי מאשר לדפי נתונים.
כמובן, זה עדיין לא אומר ש-Racing The Beam מתאים לקהל הרחב: סביר להניח שאנשים בלי שום רקע טכני, או שאין להם עניין בעולם משחקי המחשב, ישתעממו. לעומת זאת מי שעוד זוכר בגעגועים את האטארי שלו, מי שמתעניין באופן כללי בתחום, או מייקרים שרוצים להרחיב קצת אופקים ולדעת כמה רחוק אפשר להגיע גם עם שבבים שהארדואינו נראה לידם כמו מחשב-על – לקהל הזה מדובר בספר מומלץ בחום. יש גם לא מעט סרטונים ביוטיוב על אטארי ועל המשחקים הספציפיים שמוזכרים בספר – מצוין למי שרוצה להעמיק עוד יותר.
Racing The Beam, מאת Nick Montfort ו-Ian Bogost. כריכה קשה. 192 עמודים כולל מקורות ואינדקס. להשיג, למשל, כאן.
נ.ב. באותה סדרת ספרים הופיע The Future Was Here על המחשב אמיגה, ספרים על Flash (למולטימדיה, לא הזיכרון…) ועל Wii, ובקרוב ייצא גם ספר על ה-NES (הקונסולה של נינטנדו), שהזמנתי בהזמנה מוקדמת ואספר לכם עליו בבוא היום.
..למרות שהספר בהחלט נשמע מעניין. אף פעם לא ידעתי שזה היה כזה אתגר טכנולוגי.
תשאיל לי? 😉
בתשובה לתגובה הקודמת שלך – האטארי 2600 יצאה לשוק ב-1977, ה-ZX ספקטרום ב-1982 והאמיגה ב-1985. כאן בישראל הנידחת אולי נחשפנו לכולם בערך באותו זמן… ועדיין, ההשוואה לא ממש הוגנת.
הספריה שלי עובדת בשיטת החור השחור (מה שנכנס לא יוצא) 🙂
היה כזה אטארי לחברים של המשפחה. שיחקתי בו יחד עם כולם, אבל לא ממש התלהבתי ממנו כי הרגשתי שיש בו משהו משעמם. וחוץ מזה היה להם רק את Space invaders ואולי עוד איזה משחק.
במחשב היו דברים הרבה יותר מעניינים בתקופה הזו. למשל הספקטרום.. הוא ממש מעורר נוסטלגיה. ושלא לדבר על האמיגה המדהים.