איך ואיפה מחזיקים עשרות כלי עבודה שונים ומשונים – מברגים במבחר גדלים, קאטרים ופלאיירים קטנים, מספריים ועוד – כך שכולם יהיו קלים לאיתור ונגישים? אחרי ששקלתי או ניסיתי מגוון אפשרויות, הגעתי לפתרון אולטימטיבי משלי:

כרגיל, הבהרה – כמו כל פתרון "מייקרי", גם זה נתפר לדרישות הספציפיות ולאוסף הכלים הפרטי שלי, ולא בהכרח יתאים לכולם.

רשימת משאלות

להלן רשימה של תכונות שצריכות להיות, לדעתי, למתקן אידאלי לכלי עבודה. הרשימה לא ממוינת – החשיבות של כל תכונה תלויה במשתמש, בכלים ובסביבת העבודה:

• יציב ובטיחותי
• קל למצוא ולקחת כל כלי
• קל גם להחזיר כלים למתקן
• לא תופס הרבה מקום (כולל שטחים על הקיר)
• מתאים לכלים מסוגים שונים בו-זמנית
• זול

יש המון פתרונות אחסון קיימים, שמצטיינים בפרמטרים מסוימים אבל נכשלים באחרים. חישבו למשל על מגירת כלים, הכי פשוטה שיש, בלי שום מחיצה או חלוקה. היא זולה מאוד, מתאימה לכל סוגי וגדלי הכלים, ואפשר להחזיר אליה כלים בקלות אפילו בחשיכה מוחלטת. אבל כשהיא עמוסה ומחפשים בה כלי ספציפי זה לוקח זמן, ועלולים גם להידקר ולהיפצע תוך כדי. דוגמה נוספת: פס מגנטי על הקיר, מהסוג שמשמש בדרך כלל לתליית סכיני שף במטבח. הכלים נגישים מאוד, אבל הפס לא מחזיק טוב כלים עם בידוד או ידיות עבות. בקיצור, לכל פתרון שראיתי בשוק יש חיסרון משמעותי אחד או יותר.

ניסיונות ראשונים

מגוון הצורות והגדלים של כלי העבודה השונים גרם לי לחשוב, בשלב ראשון, על פתרון בהתאמה אישית לכל כלי באמצעות הדפסה בתלת-ממד. הרעיון היה להדפיס "מגדלים" קטנים, עם חריצים שלתוכם משחילים אלמנטים מודפסים – כל אלמנט עם חור או חריץ אופקי (ליתר דיוק, בזווית קלה, כדי למנוע החלקה), שמתאים לכלי עבודה ספציפי: חור עגול בקוטר גדול בשביל מברג פיליפס עבה, חריץ מלבני בשביל להבי מספריים וכדומה.

חוץ מהטרחה המרובה של תכנון והדפסה של חלק לכל כלי בנפרד, הניסויים ההתחלתיים לא הרשימו במיוחד. המגדלים לא היו יציבים מספיק לטעמי, ובעיקר לא עמדו בדרישה השלישית מהרשימה למעלה – כיוון שכמעט לכל כלי יש מקום ספציפי, צריך לזכור או לחפש כל פעם מחדש לאן הוא שייך, ולהחזיר אותו לשם בתשומת לב. זה מעצבן.

הרעיון השני היה ללכת בכיוון ההפוך: במקום התאמה אישית, גודל אחד לכולם. כלומר, מדדתי את הכלים השונים כדי לגלות מהו קוטר החור שמצד אחד יוכל לקבל כמעט כל אחד מכלי העבודה שלי, ומצד שני הכלי לא יעבור דרכו לגמרי. בשיטה כזו, החורים – והכלים – חייבים להיות אנכיים או קרובים לאנך, אחרת הכלים הקטנים-יותר פשוט יחליקו החוצה מהחורים.

גודל החור האופטימלי היה קצת יותר מסנטימטר. הדפסה של משטח עם חורים כאלה תיקח הרבה זמן, ואין לי ציוד לקדוח אותם בקרש או בלוח פלסטי, אז הזמנתי מסין רשת פלסטית עם חורים משושים בגודל 1.2 ס"מ (מסוג שמיועד לתרנגולות, תינוקות ושאר יצורים עם נטייה ללכת לאן שלא צריך). ניסיתי לקבע אותה למסגרת ולהתקין את כל העסק כמעין מדף מחורר לכלים, אבל גיליתי שהרשת דקה וגמישה מדי: כלים כבדים יחסית נטו הצידה ועיוותו את הרשת עד שהגיעו למצב אופקי כמעט, והתוצאה הייתה דומה להנחת הכלים על קרש סתם, רק קצת פחות נוחה.

איך מונעים את הנטייה והנפילה של הכלים? האם רשת נוספת מתחת לראשונה תעזור? באיזה מרחק? האם החורים בה צריכים להיות מיושרים עם אלה שברשת העליונה, או לא? שיחקתי עם הרעיון בראש עד שפתאום הבנתי איך הרשת צריכה להיראות:

הרשת הגלילית

כשהרשת מעוגלת לצורת גליל (בקוטר קטן, יחסית), יש לה שני יתרונות חשובים על פני רשת ישרה. ראשית, העיקול מונע את רוב העיוות שנגרם כתוצאה ממשקל הכלים, ושנית, לכל כלי יש שתי נקודות מגע, בכיוונים מנוגדים, לתמיכה. כמעט בכל זווית שנכניס אותו אל הרשת יהיו לו שתי נקודות משען, אחת מלמטה ואחת מלמעלה, שיפעלו בשילוב עם כוח המשיכה להחזיק את הכלי במקום. גם כלים עם שתי ידיות, כמו פלאיירים וקאטרים, נשארים יציבים כפי שאפשר לראות בתמונות.

התוצאה אולי קצת מבולגנת, אבל אפקטיבית מאוד. גליל רשת קטן אחד יכול להחזיק כלים רבים ושונים כך שכל כלי גלוי לעין והגישה אליו מיידית. בסיום העבודה לא צריך לזכור לאן כל כלי שייך, מספיק למצוא בשבילו חור פנוי ברשת. לתוספת יציבות, אפשר להאריך את ה"רגליים" של התומכים הצדדיים שמחזיקים את הרשת, או להבריג אותן לקרשים ארוכים, ללוח או למדף.

כדי ליצור את צורת הגליל צריך להצמיד שתי צלעות נגדיות של רשת מלבנית זו לזו. את זה עשיתי בעזרת אזיקונים, אחרי שהשחלתי את הרשת לתוך ה"תעלות" שבתומכים הצדדיים. את התומכים האלה תכננתי ב-Tinkercad במיוחד לפי קוטר הגליל הרצוי. החורים המשולשים מיועדים לאזיקונים נוספים שמקבעים את הרשת לתומכים. גם הרווחים בין החורים האלה מבוססים על המידות של הרשת הספציפית שבה השתמשתי, באופן כזה שכל אזיקון ייכנס לחור ברשת במקום להיתקל ברשת עצמה.

בהתאם למידת הגמישות של הרשת אפשר לבנות מתקנים קטנים וגדולים יותר, לפי הצורך. האזיקונים עושים רושם חובבני אבל המתקן עובד מעולה, ואם מישהו רוצה להרים את הכפפה, לעצב מוצר מסחרי ולשלם לי תמלוגים על הדרך, האימייל שלי פתוח להצעות 🙂