בערך שעה אחרי תחילת השידור גיליתי על קיומה של תוכנית הטלוויזיה החדשה של כאן11, "מייקרז". הנה מה שיש לי לומר עליה, כמייקר בעצמי, תוך כדי הצפייה בפרק הראשון ששודר ממש עכשיו.

לפני התוכנית, גילוי נאות: אני לא סובל טלוויזיה ואין לי מכשיר טלוויזיה בבית. תוכניות שאני רוצה או צריך לראות – ויש ממש מעט כאלה – אני יכול למצוא באינטרנט. גם ב"מייקרז" אני צופה ביוטיוב. למה? יש מספיק סיבות בשביל פוסט נפרד שלם, לא ניכנס אליהן כאן. מספיק להזכיר שביוטיוב אפשר להריץ את השידור במהירות x1.5…

בכל אופן, כאמור, עד עכשיו לא היה לי שום מושג על קיומה של התוכנית, ואני גם לא מכיר אף אחד מהאנשים שמופיעים שם. הקונספט, אם הבנתי נכון, הוא כזה: יש קבוצה קבועה של חבר'ה, שמגיעה לכל מיני מקומות כדי ליצור פתרונות מייקריים לבעיות/חלומות ספציפיים של אנשים אחרים. עד כאן סבבה. הדגש, לפחות על סמך הפרק הזה, הוא על ברזלים ומכאניקה, ולא אלקטרוניקה. גם כן סבבה, מייקינג זה לא רק ארדואינו.

מה היה לנו בתוכנית

והנה מתחילות הבעיות. אחרי מה שנדמה כמו שעה של "הנה גמבה! הנה כרובית!" (וכמו שאמרתי, אני צופה ב-x1.5!) קיבלנו הגדרה שטחית בטירוף של הבעיה + בחירת פתרון בלי מעורבות הלקוח, תהליך של 20 שניות, בום! לא, לא הציגו לנו תוכנית מסודרת, שרטוט או אפילו סתם התלבטות, פשוט אמרו שיש תוכנית ו"זה יהיה מדהים". אז צריך להשיג גרור לרכב, 750 קילו, פתוח, עם בלם. למה? ככה. כנראה זה משהו שמייקרים פשוט יודעים.

בכל אופן, תוך חמש שניות חלק מגיבורינו כבר יכולים להרשות לעצמם להיות בררנים אל מול מבחר נפלא של גרורים. מה? איפה? איך? אם אני כמייקר מחליט שאני צריך גרור, איך אני מגיע לשם? אפס מידע. העיקר שהם מקבלים את הגרור שבחרו בחינם, כי ככה זה בעולם האמיתי. שאר הגיבורים, אגב, הולכים לבשל במטבח. אוקיי, נכון שהפרק קשור לעמותה של איסוף מזון, אבל בישול? רגיל? זה באמת מה שהיה חסר בטלוויזיה?

אה, הנה הגעתי לקטע שהם חוזרים עם הגרור ל"משרד" ומתחילים… לתכנן. וואלה, הגיוני, קודם נשיג את הפלטפורמה, אחר כך נתכנן. יש גם דגם במחשב, נפלא. מי עשה אותו? איך עשה? על סמך אילו מדידות? איפה הוא למד את זה? מה זה חשוב, בואו נראה עוד בישולים ואוכל. רגע, לא, המייקרז לא רק אוכלים: הם גם מתרשמים מהדרישות של הלקוח בשטח. אחרי שהם כבר שרטטו במחשב וניסרו ופירקו את מסגרת המתכת של הגרור.

לפתע צץ עוד פרויקט, כיסא למוזיקאי נכה. כאן לפחות יש רושם שמנסים לעשות איפיון כלשהו לפני שרצים לקנות (לקבל?) ולנסר דברים. אבל שנייה אחרי זה אנחנו שומעים מאחד המייקרז – ואני מצטט מהכתוביות – "אני לא סגור על מידות, אני זורם תוך כדי העבודה". וואו. זאת שעובדת איתו מציגה, בקטנה, כמעט בהתנצלות, איזושהי קונטרה רציונלית, שבדיעבד מתבררת כדרך הנכונה לעשות דברים. מי היה מאמין. ויש גם מדפסת תלת ממד, שאם לשפוט לפי מה שהראו לנו, זה מין מכשיר שעושה דברים.

והופ (אולי הופ כי עברתי למהירות x2), הגענו לפינאלה של הפרק, הצגה קצרצרה של הגרור והכיסא הסופיים, ויאללה אוכל.

אז מה המסקנות?

לתוכנית אולי קוראים "מייקרז" אבל לא ראיתי בה שום מייקינג ושום מייקרים. אני לא אומר את זה כמשהו נגד המשתתפים: יכול להיות שהם מוכשרים כמו שדים, אבל איך אפשר לדעת? כי חלק מהם אמרו את זה על עצמם, וכי ראינו אותם מכופפים איזה צינור או מסתכלים על מסך מחשב?

בקיצור: כלום ושום דבר על כלים, חומרים, תכנון, תוכנות, תהליך, תקנים, בטיחות, חישובים, עקרונות, למידה, מקורות, מכניקה, נגרות, צביעה או כל דבר אחר שיכול להיות לו אפילו בדל של עניין למייקר אמיתי. בתור תוכנית טלוויזיה אולי זה בסדר – כמו שאמרתי בהתחלה, אני לא הסמכות לשפוט דברים כאלה. אבל בתור משהו שמעודד אנשים להפוך למייקרים, נותן להם כיוון או אפילו סתם מסביר להם במה מדובר – בשום פנים ואופן. בזבוז זמן מוחלט.