כן, בדיוק עשר שנים על הדקה מאז שהחלטתי שזה לא עסק לתחזק אתר ב-HTML ו-PHP על Notepad, התקנתי וורדפרס והעליתי פוסט ראשון – עוד לפני שהיה לי לוח ארדואינו בכלל! הנה סיכום קצר של מה שהיה, יש ואולי עוד יהיה… תלוי גם בכם 😉

מטרת הבלוג המקורית הייתה לדבר על תכנות ואלגוריתמים, אך באותה תקופה הייתי עסוק במעבר מ-nana10 ל-ynet ובחיפוש עבודות נוספות, ותוך כדי זה גם נחשפתי לארדואינו ולקהילת החובבים הקטנה שהתגבשה אז (לפרטים ראו כאן), כך שהפוסט השני ב"בייט הלבן" הופיע כשבעה חודשים מאוחר יותר. הוא גם נתן את הכיוון כמעט לכל הפוסטים הבאים: ארדואינו ונגזרותיו, ומייקינג.

למרות כל הכוונות והניסיונות שלי, הבלוג מעולם לא הצליח לתפוס מקום בולט בסצנת המייקינג. המשתתפים בפורומים השונים (פייסבוק, מייקרס ז"ל וכו') כמעט אף פעם לא שיתפו פוסטים שלי בתור מקורות מידע, ולמעשה רבים מהם כלל לא הכירו את הבלוג, גם בתקופות שאני-עצמי הייתי המשתמש הפעיל ביותר בפורום. לפחות חלק מזה הוא באשמתי: אף פעם לא היו לי זמן וכוח ל"הפקות" מושקעות ואטרקטיביות של פרויקטים, עם צילומים מפורטים של כל שלב, סכמות צבעוניות והסברים ברמת החוט הבודד. בנוסף, היה לי חשוב לכתוב רק על מה שמעניין ומעסיק אותי, ולא על דברים אופנתיים כמו IoT או "בית חכם".

התוצאה של זה הייתה שהבלוג נשאר תמיד נישתי וצדדי: פחות חלון ראווה פומבי לעולם המייקינג, ויותר אשנב קטן שאפשר להציץ דרכו לחדר העבודה שלי. למעשה, כמה מהפוסטים מהווים מעין יומן עבודה, ואני בעצמי חוזר אליהם לעתים כדי להיזכר בפרטים של פרוצדורה מסוימת. עם זאת, הנושאים שמופיעים כאן עדיין יכולים לעניין לא מעט מייקרים, במיוחד את אלה מתוכם שרוצים להתקדם לעולם האמבדד האמיתי, ולשמחתי אכן יש כמה כאלה שקוראים כאן. גם לקוחות פוטנציאליים מגיעים אליי לפעמים דרך הבלוג. ומעבר לכל זה, אני רואה חשיבות סמלית בעבודה המתמשכת על המוסד הוותיק שנקרא "הבייט הלבן", בזמן שאנשים מתחלפים, דיונים אונליין נשכחים, וטכנולוגיות ואתרים של מייקינג מופיעים ונעלמים.

ההיסטוריה מוכיחה שאני יכול להמשיך לכתוב את הבלוג במתכונתו הנוכחית עוד הרבה זמן, עם פוסט חדש כל שבוע, בממוצע. יחד עם זאת, אני שואף כמובן לקהל קוראים גדול יותר. ניסיתי מספר פעמים להיעזר בכלים לניתוח התנועה באתר, כדי לגלות – במסגרת הנושאים שאני כן מעוניין לכתוב עליהם – מה מושך יותר מבקרים חדשים. לאורך שנים, התשובות תמיד היו אותו הדבר: שלושת הפוסטים הפופולריים ביותר, בפער עצום מהשאר, הם המדריך למלחים המתחיל, הפוסט על החיישן האולטראסוני והפוסט על ממסרים. למה לא שמתי קישורים? אתם מוזמנים להגיע אליהם כמו כולם, דרך גוגל… שני עמודים חדשים יחסית כן הצליחו להתקרב אליהם מבחינת מספר הביקורים: טבלת ההמרה למידות מפתחות ברגים, וטבלת קוד אסקי (הסתכלו למעלה, בתפריט "שימושי"). לרוע המזל, מי שמגיע בשביל הטבלאות האלה לא נשאר לקרוא את התכנים האחרים, כך שהן מהוות לכל היותר שירות לציבור.

האם יש מוצא מהדרך-ללא-מוצא הזו, שאינו כולל כניעה מבישה לטרנדים או תשלום תמורת קידום במנועי חיפוש? אני רואה מספר אפשרויות ריאליות לשפר, לפחות קצת, את הפופולריות של הבלוג:

1. לכתוב פחות פוסטים טכניים שמתמקדים בטכנולוגיות ספציפיות. אלא אם מדובר, במקרה, בטכנולוגיה פופולרית במיוחד, קהל הקוראים "בזמן אמת" זעיר, ואף אחד לא מחפש את זה אחר כך בגוגל. את יומן העבודה לשימוש עצמי אשמור במקום אחר, ואת הזמן שיתפנה מכתיבת הפוסטים האלה אנסה להקדיש לפוסטים יותר נדירים אבל מושקעים, עם סיכוי גדול יותר לעניין קהל רחב.
2. לעסוק יותר בתכנות ואלגוריתמים "נטו". גם אלה, לצערי, לא באמת מעניינים קהל גדול (אלא אם אכתוב על "איך מוצאים עבודה בתכנות", וזה לא יקרה), אבל עדיין סביר להניח שיהיו יותר קוראים מאשר על נושאי חומרה, והתחום עצמו בהחלט מעניין אותי.
3. לשאול אתכם. אני מודה, יש בעיה בגישה כזו, כי אם אתם כבר פה אז אתם כנראה לא מייצגים את הקהל הנוסף שאני מחפש, ולקבל תשובות כמו "אשמח אם תכתוב על טיימר 4 של מיקרו-בקר WTF1234LOL" זה נחמד אבל לא ריאלי, הבלוג אינו "תוכנית כבקשתך". אף על פי כן, אם יש לכם איזה רעיון איך להגיע לקהל רחב יותר בלי לאבד את האופי של "הבייט הלבן", אשמח לשמוע בתגובות או בפרטי ( info@idogendel.com ). תודה, ואני מקווה לראותכם פה גם בעוד עשר שנים 🙂