לפעמים דווקא הדברים הקטנים יכולים להיות מעצבנים מאוד, למשל מפסק בלתי-נגיש במכשיר אלקטרוני. הנה שיפצור קטן אבל משמעותי (לי) שביצעתי במכשיר "מחולל אותות" סיני.
ביומיום יוצא לי להשתמש במחולל האותות לעתים רחוקות יחסית, אך זהו בכל זאת כלי עבודה חשוב, אפילו אם רק כדי "להזריק" אות שעון בתדר מאוד ספציפי לבדיקה של מיקרו-בקר, או לעבור על טווח תדרי סינוסים בשביל להכיר את היכולות של רמקול או באזר אלמוני. במכשיר הספציפי שיש לי (אם אני זוכר נכון אז הוא מדגם MHS-5200A), כל השליטה הידנית נעשית באמצעות הפאנל הקדמי, פרט למתג ההפעלה הראשי שמסתתר מאחור, בצד השני של המכשיר.
המתג גדול וקל למצוא אותו במישוש. הבעיה היא שאצלי, בגלל אילוצי מרחב חריפים, המכשיר הזה ממוקם מתחת למדף נמוך, כך שקשה מאוד להכניס יד פנימה ולהגיע עד המתג בלי להישרט או להפיל כמה חפצים קטנים תוך כדי. בכל פעם שהייתי צריך לעשות זאת, חשבתי "אוף, למה לא שמו את המתג המעצבן הזה מקדימה?" – עד שהחלטתי שהגיע הזמן לעשות את זה לבד.
כשפותחים את המכשיר, מגלים שהוא בסך הכול די ריק. המתג יושב לו בודד על הפאנל האחורי, ושני כבלים מוליכים ממנו אל ה-PCB הראשי. למרות הצבעים שלהם, ברור שהמתג רק מקצר ביניהם או מנתק אותם.
הסתכלתי על המארז ובדקתי את האפשרויות להעביר את המתג או למקם מתג חדש. בתחתית או למעלה זה לא יהיה מספיק נגיש, ופלסטיק המארז בצדדים אינו אחיד מבחינת עובי וזווית, כך שקשה למצוא שם מקום נוח לקבע בו מתג. בפאנל הקדמי אין מקום למתג המקורי (בהתחשב גם ב"עמודים" של בורגי המארז), אז החלטתי להוסיף מתג אחר, קטן יותר. בחרתי משהו מהמגירה, וקדחתי בפאנל הקדמי חור עבור הצוואר שלו. הקידוח נעשה בעזרת מברגה-מקדחה נטענת ומקדחי מתכת רגילים, בקטרים הולכים-וגדלים. המכשיר הכחול בתמונה למטה, שנועד במקור לביצוע "פיניש" והסרת פגמים מקידוחים במתכת, הוסיף לקוטר החור את עשיריות המילימטר החסרות מקוטר המקדח הקרוב ביותר.
כעת עלתה שאלה: האם לחווט את המתג החדש במקום, בטור או במקביל למתג המקורי? לכל אופציה היו יתרונות וחסרונות:
- במקום המקורי: אם אוציא את המקורי ממקומו, יישאר שם חור עם שוליים חדים ולא נעימים; אבל אם אשאיר אותו, זה יהיה מתג לא-פונקציונלי וזה עלול לבלבל אותי או משתמש אחר בעתיד.
- במקביל למקורי: כל מתג יוכל להדליק את המכשיר, אבל כדי לכבות אותו צריך ששניהם יהיו כבויים.
- בטור למקורי: כל מתג יוכל לכבות את המכשיר, אבל כדי להדליק אותו צריך ששניהם יהיו דלוקים…
חשבתי עוד קצת על תסריטי השימוש הסבירים מבחינתי, והחלטתי שחיבור במקביל יהיה בסדר גמור. זה אומר, בעצם, הוספה של שני חוטים – מההדקים של המתג החדש אל ההדקים של המתג המקורי. אחרי ההלחמה קיבעתי את החוטים עם אזיקון לאחד מעמודי הפלסטיק, כדי שלא יתפזרו לי על פני המעגל בהמשך:
ולסיום, הדפסתי מדבקה קטנטנה עם הכיתוב ON על הפאנל הקדמי כדי שאזכור מה המתג החדש הזה עושה בכלל 🙂
את התוצאה הסופית אפשר לראות בתמונה בתחילת הפוסט. אפשר גם לראות שהתכנון שלי לא היה מושלם, והחור היה קרוב מדי לשוליים הבולטים של הפאנל, כך שסגירת האום שמחזיק את המתג במקום גרמה לשריטות קלות בפלסטיק. אבל זה באמת לא משנה.
מתג קדמי הוא מאוד נוח. חשוב רק לזכור שכיוון שהוא קרוב ל"אקשן", הוא פגיע יותר להפעלה או כיבוי בטעות, וזה דבר שכדאי להכניס לשיקולים – אם כי המסך המואר של המכשיר עוזר מאוד לראות באיזה מצב הוא. מי שמודאג מהעניין הזה יכול להשיג מתגים עם כיסוי שצריך להרים לפני שניתן להזיזם.