מה בדיוק הסיפור הזה עם מחסור עולמי בשבבים, מה המשמעות שלו מבחינת התעשייה – ובמיוחד, למה ואיך הוא משפיע (אם בכלל) עלינו המייקרים והשחקנים הקטנים?

זה התחיל עם הקורונה ומגבלות ההתקהלות, שגרמו בין השאר לסגירת מפעלים שמייצרים שבבים ולפגיעה בשרשראות האספקה. המגפה המתמשכת הכריחה אנשים רבים מאוד ברחבי העולם לקנות עוד יותר מחשבים מהרגיל (לצורכי עבודה, לימודים וכו'), בנוסף על קנייה של מוצרי פנאי כמו טלוויזיות, קונסולות משחקים וסמארטפונים שיעבירו את הזמן בבית. כל המוצרים האלה צריכים המון שבבים, המלאים הקיימים הלכו ואזלו, והביקוש החל לעלות על ההיצע וכוח הייצור הזמין. באמצע הסיטואציה הבעייתית הזו באו כוחות הטבע ו"תרמו" את חלקם לבלגן: הסופה החריגה בטקסס והבצורת החריגה בטייוואן השביתו או האטו מפעלים, וביפן פרצה לא מזמן שריפה הרסנית במפעל גדול לייצור שבבים לתעשיית הרכב.

ומה עושות חברות ענק שצריכות שבבים למוצרים שלהן ורואות שעומד להיות מחסור? שופכות המון כסף וקונות את כל מה שנשאר בשוק ויכול להיות להן רלוונטי. כשלא נשאר בשוק כלום, הן חותמות על חוזים עם היצרנים לקנייה של כמויות עתידיות. היצרנים אינם פראיירים, הם משיגים מחירים טובים מאוד מהרכישות האלה, ובמוקדם או במאוחר ההתייקרות מתגלגלת אל הצרכן הסופי.

כבר בשלב זה, חברות בינוניות וקטנות מוצאות את עצמן מול שוקת שבורה. השבבים שהן צריכות, שהיו עד לפני שנה זולים וזמינים כמו גרעינים שחורים בפיצוציה – אחת הסיבות שהן בחרו בשבבים האלה מלכתחילה! – נעשו פתאום נדירים ויקרים, ניתנים להשגה פחות או יותר רק בסמטאות אחוריות, והשמועה מספרת שכמו תמיד במצבים כאלה, הרמאות פורחת (שבבים יד-שנייה שמוצגים כחדשים, ריג'קטים שנמכרים כתקינים וכו'). זמני ההמתנה באתרים רשמיים רק הולכים ומתארכים: לחלקים מבוקשים רבים, מדובר כיום על סביבות שנה עד שיחזרו למלאי.

"רגע," חלקכם אולי שואלים, "מה אכפת לי כמייקר ממחסור במעבדים למחשבים ולמכוניות? אני צריך רק כמה מעבדי 8-ביט פשוטים, זה בטח לא מסוג הדברים שטסלה אוגרים עכשיו במחסנים."

העניין הוא שמפעלי השבבים לא שייכים כמעט אף פעם לחברת מוליכים-למחצה מסוימת, ובוודאי שלא מייצרים רק סוג או דגם מסוים. אם יש ביקוש מטורף לשבב ספציפי ואפשר להשיג עליו מחירים מצוינים, כל יכולת הייצור (שגם היא עצמה נפגעה, כאמור) תוקדש לו, והאחרים יצטרכו לחכות. בנוסף, המצב משפיע לא רק על מיקרו-בקרים: אלה יכולים להיות גם רכיבי FPGA, חיישני MEMS למיניהם, דרייברים למנועים וכל דבר אחד שמבוסס על מוליכים-למחצה. מה שעוד יותר גרוע, אפילו חומר הגלם עצמו – פרוסות הסיליקון (wafers) – קשה יותר ויותר להשגה. נוצר מצב שאפילו מפעל מיושן, שיכול לייצר ממילא רק מיקרו-בקרים 8-ביט מדור קודם ורכיבים פשוטים אחרים, מתקשה לשים ידיו על מספיק סיליקון.

במילים אחרות, אנחנו בעיצומו של תהליך שעדיין מתגלגל. כרגע אלה מכוניות ומחשבים חדשים שמתעכבים, ובהמשך – כשהשוק הגדול יתחיל להתאושש – ייתכן שהשוק הקטן של החובבים והמייקרים הוא זה שיסבול: מחוסרים, עליית מחירים, זיופים ועוד.

מצד שני, זה יהיה זמני. המפעלים הקיימים יתאוששו ויחזרו לפעילות רגילה בסופו של דבר, ומדינות רבות למדו את הלקח ומשקיעות כעת משאבים בעידוד ופיתוח יכולות עצמאיות בתחום. מי שיצליח לשרוד לאורך השפל הנוכחי יזכה לראות בעוד שנתיים-שלוש מפעלים חדשים ומודרניים נכנסים לפעולה, ובעקבות זאת (אני מקווה) ירידת מחירים, זמינות גבוהה מתמיד וגם גל של חידושים מעניינים.